מנתח רשתית וקטרקט
052-797-9296מרפאה ברמת אביב · מכבי ופרטי

ניוון רשתית

איור של תאי הקולטנים ברשתית עם אזור של ניוון

נכתב ונבדק על ידי ד״ר אבי אוחיון · עודכן: נובמבר 2026

ניוון רשתית גילי (AMD - Age-related Macular Degeneration) הוא הגורם השכיח ביותר לירידה קשה בראייה המרכזית אצל אנשים מעל גיל 50 בעולם המערבי. החדשות הטובות: אבחון מוקדם וטיפולים מודרניים מאפשרים כיום לשמור על ראייה טובה אצל רוב המטופלים בניוון הרטוב, ולעיתים קרובות במרווחים ארוכים יותר בין הזריקות מבעבר.

מהי הרשתית ומהי המקולה?

הרשתית היא שכבה דקה של רקמת עצב בחלק האחורי של העין. היא קולטת את האור והופכת אותו לאותות עצביים, שעוברים דרך עצב הראייה אל המוח.

המקולה היא מרכז הרשתית. היא אחראית לראייה החדה והמרכזית - קריאה, זיהוי פנים, נהיגה וראיית פרטים קטנים. בניוון רשתית גילי נפגעת בעיקר המקולה. לכן הראייה ההיקפית נשמרת בדרך כלל, ואין עיוורון מוחלט.

שני סוגי ניוון רשתית: יבש ורטוב

ניוון רשתית יבש

זהו הסוג השכיח (כ-85%-90% מהמקרים). בשלבים המוקדמים רופא העיניים מזהה בבדיקה משקעים צהבהבים מתחת לרשתית, הנקראים "דרוזן". לרוב אין תלונות בשלב זה, ולכן הוא מתגלה בבדיקה שגרתית.

המחלה מתקדמת לאט, לאורך שנים, ומחולקת לשלבים:

  • שלב מוקדם - דרוזן קטנים-בינוניים, ללא פגיעה בראייה.
  • שלב ביניים - דרוזן גדולים ושינויי פיגמנט. ייתכנו קושי קל בקריאה ובתאורה חלשה.
  • שלב מתקדם (אטרופיה גאוגרפית) - אזורים שבהם תאי הרשתית מתים בהדרגה. נוצר "כתם" עיוור קבוע במרכז שדה הראייה.

בכל שלב, הניוון היבש יכול להפוך לניוון רטוב. לכן חשוב מעקב קבוע.

ניוון רשתית רטוב

בסוג הרטוב מתפתחים מתחת לרשתית כלי דם חדשים ולא תקינים. כלי הדם האלה דולפים נוזל ודם, והראייה יכולה לרדת מהר - בתוך ימים עד שבועות.

ניוון רטוב הוא מצב דחוף. טיפול מוקדם משפר מאוד את הסיכוי לשמור על הראייה.

אילו תסמינים צריכים להדליק נורה אדומה?

  • קווים ישרים נראים עקומים או גליים (משקופים, אריחים, שורות טקסט).
  • כתם כהה, אפור או מטושטש במרכז הראייה.
  • קושי חדש בקריאה או בזיהוי פנים.
  • צבעים נראים דהויים, או צורך באור חזק יותר כדי לקרוא.

אם הופיע אחד מהסימנים האלה פתאום - יש לפנות לרופא עיניים בהקדם, רצוי בתוך ימים ספורים. לפעמים העין השנייה "מכסה" על הבעיה, ולכן כדאי לבדוק כל עין בנפרד.

גורמי סיכון לניוון רשתית

אין סיבה אחת למחלה. היא נובעת משילוב של גיל, גנטיקה ואורח חיים. גורמי הסיכון העיקריים:

  • גיל - הגורם החשוב ביותר. המחלה נדירה מתחת לגיל 50, והשכיחות עולה מאוד אחרי גיל 75.
  • גנטיקה והיסטוריה משפחתית - אם להורה או לאח יש ניוון רשתית, הסיכון גבוה יותר. מומלץ להקפיד על בדיקות סדירות. בדיקה גנטית אינה נדרשת בדרך כלל בניוון רשתית גילי.
  • עישון - גורם הסיכון החשוב ביותר שאפשר לשנות. עישון מעלה את הסיכון פי 2 עד 4, ומאיץ את התקדמות המחלה. הפסקת עישון מועילה בכל גיל.
  • תזונה - תזונה דלה בירקות ירוקים, פירות ודגים קשורה לסיכון גבוה יותר. תזונה בסגנון ים-תיכוני קשורה לסיכון נמוך יותר.
  • בריאות כללית - לחץ דם גבוה, מחלות לב וכלי דם ועודף משקל קשורים לסיכון מוגבר.
  • מוצא - המחלה שכיחה יותר באנשים בהירי עור ועיניים.
  • חשיפה לשמש - הקשר אינו חד-משמעי במחקרים. עם זאת, הרכבת משקפי שמש עם הגנת UV היא הרגל נבון.

ניוון של המקולה בגיל צעיר

ניוון רשתית גילי כמעט אינו מופיע לפני גיל 50. כאשר יש פגיעה במקולה בגיל צעיר, הסיבה היא לרוב מחלה אחרת, למשל:

  • מחלות תורשתיות של הרשתית - כמו מחלת סטרגרדט (Stargardt), מחלת בסט (Best) ו-Pattern dystrophy. במחלות אלו יש מקום לייעוץ ולבדיקה גנטית.
  • קוצר ראייה גבוה (מיופיה) - יכול לגרום להתפתחות כלי דם לא תקינים במקולה, בדומה לניוון הרטוב.
  • מצבים דלקתיים ואחרים - כמו מחלת רשתית מרכזית סרוזית (CSC).

איך מאבחנים?

  • בדיקת קרקעית העין - לאחר הרחבת אישונים.
  • OCT - צילום חתך של הרשתית. מהיר, ללא מגע וללא זריקה. זו הבדיקה המרכזית לאבחון ולמעקב, והיא מראה גם כמה נוזל יש מתחת לרשתית.
  • OCT אנגיוגרפיה - מציגה את כלי הדם ברשתית ללא הזרקת צבע.
  • צילום פלואורסצאין - צילום לאחר הזרקת צבע לווריד ביד. נעשה במקרים נבחרים.

בדיקה עצמית בבית: טבלת אמסלר

מטופלים עם ניוון יבש בשלב הביניים או המתקדם מתבקשים לבדוק את עצמם בבית, פעם בשבוע או לפי הנחיית הרופא. הבדיקה לוקחת כעשר שניות לכל עין:

  1. מרכיבים את משקפי הקריאה.
  2. מכסים עין אחת ומסתכלים על הנקודה שבמרכז הטבלה.
  3. בודקים שכל הקווים ישרים ושלמים. חוזרים על הבדיקה בעין השנייה.

אם הקווים נראים עקומים, חסרים או מטושטשים, ובמיוחד אם זה שינוי חדש - יש לפנות לרופא בהקדם.

מתי להיבדק?

מגיל 50 מומלץ לעבור בדיקת עיניים תקופתית. אם לא נמצא ניוון, או שנמצא ניוון יבש מוקדם, אפשר בדרך כלל להיבדק במרווחים ארוכים יותר. בניוון יבש בשלב הביניים, או כשיש ניוון רטוב בעין אחת, המעקב צפוף יותר.

הטיפול בניוון רשתית רטוב

זריקות לתוך העין (אנטי-VEGF)

הטיפול המרכזי בניוון הרטוב הוא זריקות של תרופות שחוסמות חומר בשם VEGF. החומר הזה גורם לצמיחה ולדליפה של כלי הדם הלא תקינים. הזריקות עוצרות את הדליפה, ואצל חלק מהמטופלים הראייה אף משתפרת.

התרופות העיקריות כיום:

תרופות אנטי-VEGF עיקריות לניוון רשתית רטוב
תרופה שם מסחרי הערות
בבציזומאב אבסטין (Avastin) בשימוש נרחב בעולם ובישראל, יעיל ובטוח
רניביזומאב לוסנטיס (Lucentis) ותרופות ביוסימילר קיימות גרסאות ביוסימילר (תרופות מקבילות)
אפליברספט אייליאה (Eylea) קיים גם מינון גבוה (8 מ"ג) שמאפשר אצל חלק מהמטופלים מרווחים ארוכים יותר
פאריצימאב ואביסמו (Vabysmo) חוסמת שני מנגנונים (VEGF ו-Ang-2); אצל רבים מאפשרת מרווחים ארוכים

כמה זריקות צריך?

בהתחלה נותנים בדרך כלל שלוש זריקות, אחת לחודש בערך. לאחר מכן, ברוב המקרים, משתמשים בשיטת "טפל והארך" (Treat and Extend): אם הרשתית יבשה בבדיקת ה-OCT, מאריכים בהדרגה את המרווח בין הזריקות. אם הנוזל חוזר, מקצרים שוב.

אצל חלק מהמטופלים, במיוחד עם התרופות החדשות, אפשר להגיע למרווחים של 12 עד 16 שבועות ואף יותר. אצל אחרים יש צורך בזריקות צפופות יותר. ברוב המקרים הטיפול נמשך שנים, משום שזו מחלה כרונית.

האם הזריקה כואבת? האם היא בטוחה?

העין מורדמת בטיפות, והזריקה עצמה נמשכת שניות ספורות. רוב המטופלים מרגישים לחץ קל בלבד. אחרי הזריקה ייתכנו גירוד, אדמומיות קטנה בלבן העין או "נקודות שחורות" צפות לזמן קצר - אלה תופעות שכיחות וחולפות.

הסיבוך החמור והנדיר ביותר הוא זיהום בתוך העין - בערך פעם אחת בכל כמה אלפי זריקות. לכן הזריקה נעשית בתנאים סטריליים.

יש לפנות מיד אם בימים שאחרי הזריקה מופיעים כאב שמחמיר, אדמומיות שמתגברת או ירידה בראייה.

הערה: תרופה בשם ברולוציזומאב (Beovu), שאושרה ב-2019, נמצאת כיום בשימוש מצומצם בלבד, בשל סיכון לדלקת בכלי הדם של הרשתית.

טיפול בניוון יבש מתקדם (אטרופיה גאוגרפית)

עד לאחרונה לא היה טיפול לשלב המתקדם של הניוון היבש. ב-2023 אישר ה-FDA האמריקאי שתי תרופות ראשונות, הניתנות בזריקה לעין כל חודש או חודשיים: פגצטקופלן (Syfovre) ואבסינקפטד פגול (Izervay). התרופות פועלות על מערכת המשלים (Complement) - חלק ממערכת החיסון.

חשוב לדעת:

  • התרופות מאטות את קצב הגדילה של האזור הפגוע בכ-15% עד 20% בממוצע, אך אינן משפרות את הראייה ואינן מחזירות ראייה שאבדה.
  • הן דורשות זריקות לאורך זמן, ועלולות להגביר מעט את הסיכון להתפתחות ניוון רטוב.
  • סוכנות התרופות האירופית (EMA) סירבה לאשר את פגצטקופלן ב-2024, משום שלא הוכחה תועלת משמעותית בתפקוד היומיומי של המטופלים.

הזמינות של טיפולים אלה בישראל מוגבלת. ההחלטה על טיפול היא אישית ונעשית בשיחה עם רופא הרשתית.

מה בדרך? מחקרים חדשים

המחקר בתחום מתקדם מהר. כמה כיוונים נמצאים בשלבי מחקר מתקדמים:

  • טיפולים בשחרור ממושך - שתלים או תרופות שמשתחררות לאט בתוך העין, במטרה להפחית מאוד את מספר הזריקות.
  • ריפוי גנטי - טיפול חד-פעמי שגורם לתאי העין לייצר בעצמם חומר שחוסם VEGF.
  • טיפולים חדשים לניוון היבש - כולל תרופות בכדורים ושיטות נוספות להאטת המחלה.

טיפולים אלה עדיין אינם חלק מהטיפול השגרתי. מטופלים המעוניינים במידע על מחקרים קליניים יכולים לשאול את רופא הרשתית.

ויטמינים לניוון רשתית: למי הם מתאימים?

מחקרי AREDS ו-AREDS2 הגדולים, שנערכו במכון העיניים הלאומי בארה"ב, מצאו כי שילוב ויטמינים מסוים מפחית בכ-25% את הסיכון להתקדמות לניוון מתקדם, לאורך כחמש שנים.

למי זה מומלץ? למטופלים עם ניוון יבש בשלב הביניים, או למי שיש לו ניוון מתקדם בעין אחת (כדי להגן על העין השנייה).

למי זה לא עוזר? הוויטמינים לא מונעים את הופעת המחלה אצל אנשים בריאים, ולא הוכחה תועלת בשלב המוקדם.

הרכב התכשיר (נוסחת AREDS2) ליום:

  • ויטמין C - 500 מ"ג
  • ויטמין E - 400 יחב"ל
  • לוטאין - 10 מ"ג וזאקסנטין - 2 מ"ג
  • אבץ - 80 מ"ג (או 25 מ"ג) ונחושת - 2 מ"ג

בנוסחה העדכנית לוטאין וזאקסנטין החליפו את הבטא-קרוטן, שהגביר את הסיכון לסרטן ריאות אצל מעשנים ומעשנים לשעבר. לפני התחלת נטילה כדאי להתייעץ עם הרופא, במיוחד אם נוטלים תרופות אחרות.

מה אפשר לעשות בעצמכם?

  • להפסיק לעשן - הצעד החשוב ביותר.
  • לאכול נכון - ירקות עלים ירוקים (תרד, קייל, ברוקולי), פירות, קטניות, אגוזים ודגים כמה פעמים בשבוע.
  • לשמור על בריאות כללית - איזון לחץ דם, פעילות גופנית ומשקל תקין.
  • לבצע בדיקה עצמית - בטבלת אמסלר, אם הרופא המליץ.
  • להגיע לביקורות - גם כשהראייה נראית יציבה.

עזרים לראייה ירודה ואיכות חיים

גם כשהמחלה פגעה בראייה המרכזית, אפשר לשפר מאוד את התפקוד היומיומי:

  • משקפיים מותאמים ותאורה טובה בבית.
  • זכוכיות מגדלת ומגדלות אלקטרוניות לקריאה.
  • טלפון חכם וטאבלט: הגדלת טקסט, ניגודיות גבוהה, הקראה קולית ועוזר קולי.
  • משקפיים חכמים ואפליקציות שמזהות ומקריאות טקסט, שטרות ומוצרים.

מרפאות לראייה ירודה מתאימות את העזרים למצב הראייה ולצרכים של כל מטופל. כדאי לשאול את רופא העיניים על הפניה.

שאלות נפוצות

האם ניוון רשתית גורם לעיוורון מלא?

לא. המחלה פוגעת בראייה המרכזית, אך הראייה ההיקפית נשמרת בדרך כלל. עם זאת, ללא טיפול, הפגיעה במרכז הראייה יכולה להיות קשה.

האם אפשר לרפא ניוון רשתית?

עדיין אין טיפול שמרפא את המחלה. בניוון הרטוב הזריקות שולטות היטב במחלה אצל רוב המטופלים. בניוון היבש אפשר להאט את ההתקדמות אצל חלק מהמטופלים.

האם הזריקות יימשכו כל החיים?

לרוב הטיפול נמשך שנים. אצל חלק מהמטופלים אפשר להאריך מאוד את המרווחים, ולעיתים אף לעצור זמנית תחת מעקב צמוד.

האם ניתוח קטרקט מחמיר ניוון רשתית?

לפי הידע הקיים, ניתוח קטרקט אינו מחמיר את הניוון באופן משמעותי, ולעיתים קרובות משפר את הראייה. ההחלטה נעשית אחרי הערכה של מצב הרשתית.

טיפול אצל ד"ר אבי אוחיון

ד"ר אבי אוחיון הוא רופא עיניים, מומחה ומנתח רשתית, זגוגית וקטרקט, ומנהל השירות לכירורגיה של הרשתית באסותא השלום. ד"ר אוחיון מאבחן ומטפל בכל שלבי ניוון הרשתית, ומבצע הזרקות תוך-עיניות למטופלים פרטיים במרפאה ברמת אביב, וכן מקבל מבוטחי מכבי.

לקביעת תור: 052-797-9296 (מרפאה פרטית) · 03-519-3578 (מבוטחי מכבי)

המידע בעמוד זה הוא מידע כללי ואינו מחליף בדיקה וייעוץ רפואי אישי.

ד״ר אבי אוחיון מבצע הזרקה תוך-עינית במרפאה

לקביעת תור

אפשר לקבוע תור אונליין או בטלפון: