קטרקט

מהו קטרקט (Cataract)?

חוש הראיה הינו החוש החשוב ביותר ופגיעה בראיה גורמת לירידה משמעותית באיכות החיים.

מאחורי הקשתית (הצבע של העין) והאישון מצויה העדשה של העין שתפקידה הוא למקד את קרני האור ויוצרת תמונה על פני הרשתית שעוברת לעיבוד במוח.

באופן נורמלי העדשה זכה. קטרקט (בעברית יָרוֹד), היא עכירות של העדשה שלרוב מופיעה מהעשור השישי לחיים אך לעיתים יכולה להופיע אצל אנשים צעירים (לאחר טיפול בסטרואידים או טראומה לעין) ואף מולד.

עכירות העדשה מפריעה לקרני האור להגיע לרשתית ולכן הראייה מטושטשת.

תוכן עניינים

תסמינים וזיהוי מוקדם של קטרקט

קטרקט הוא מצב נפוץ מאוד בגיל השלישי והתקדמות הקטרקט עולה עם הגיל. ברוב המקרים, החולה לא יזהה את המחלה בשלבים הראשונים שלה והיא תתגלה בבדיקת עיניים שגרתית. הזיהוי של המחלה על ידי החולה מתרחש כאשר מופיעים הסימפטומים הבאים:

  • הידרדרות באיכות הראיה – הראיה הופכת לפחות טובה, בשעות היום או הלילה.
  • טשטוש ראיה – תחושה של קושי למקד את הראיה ולעתים של ראיה "מלוכלכת".
  • ראיה כפולה – בשל הקושי למקד את הראיה עשויה להיות תחושה של עצמים כפולים.
  • סנוור – אחת התופעות הנפוצות ובמיוחד אל מול אור בוהק בשעות היום או פנסי אורות בלילה.
  • כתמי צבע – בהסתכלות על משטחים (ואף הקיר) יכולים להופיע כתמי צבע.
  • הידרדרות בחדות הראיה – הדבר מתבטא בעיקר בקושי לראות למרחק לרוב.
  • הופעת "הילה" – במיוחד במקומות מוארים תיתכן תחושה של מסגרת אור סביב עצמים.
  • מאמץ רב – ישנה תחושה שיש פחות אור ויש צורך להפעיל יותר מאמץ כדי לראות כרגיל.
  • שינוי במספר – המספר של המשקפיים יכול להשתנות לעתים קרובות יותר.
  • חוסר בהירות – הראיה הופכת לדהויה, לא ברורה ולא מפוקסת.

 

כאשר מופיעים חלק מהסימפטומים, אלו צריכים להיות סימנים מחשידים ויש לגשת לבדיקה אצל רופא העיניים. מטרת הבדיקה היא לאשש או לפסול את קיום הקטרקט כמו גם קבלת החלטה כיצד יש לנהוג, האם יש להמשיך לבצע מעקב או לטפל בקטרקט.

סוגי קטרקט

קטרקט נפוץ יותר באנשים אשר עברו את גיל 60, אך הוא יכול להיווצר בגילאים צעירים יותר כתוצאה מפגיעה פיזית, נטילת תרופות או לאחר הלידה. בבדיקה העינית אפשר לראות את ההבדלים בין מספר סוגי קטרקט:

קטרקט גרעיני

זהו הקטרקט הנפוץ ביותר אשר מתבטא בעכירות במרכז עדשת העין. קטרקט גרעיני מתרחש בעקבות העלייה בגיל כשהביטוי הפיזי הוא של עדשה שמתקשה ומצהיבה. ההתפתחות היא מתוך מרכז העדשה אל עבר הגבולות החיצוניים שלה כשהעכירות מובילה לחסימה של האור שנכנס דרך האישון. הקטרקט יכול להופיע בעין אחת או שתי העיניים וברגע שהוא החל, הוא ימשיך להתעכר, בקצב משתנה בין מטופל אחד לאחר, אלא אם יטופל דרך ניתוח קטרקט.

קטרקט קורטיקלי

בקטרקט זה העכירות מתחילה בגבולות החיצוניים של העדשה ומתקדמת אל עבר המרכז. בבדיקה יראה רופא העיניים כתמים לבנים (לרוב בצורת משולש) על גבי העדשה. התחושה של המטופל היא של סנוור בחשיפה לאור בוהק והדבר יכול להשפיע באופן משמעותי על יכולת הנהיגה בשעות הלילה, בו כל אור שמגיע ממול עלול להוות סכנה. הדרך לטפל בקטרקט קורטיקלי היא באמצעות ניתוח קטרקט.

קטרקט תת קפסולרי אחורי

קטרקט זה יחל בחלק האחורי של העדשה והוא מתרחש בשל נדידת תאים למעטפת האחורית של העין. זהו סוג נדיר יותר של קטרקט והוא יכול להופיע גם בגיל צעיר או לאחר פגיעה וחבלה באזור העין. אלו שסובלים מקטרקט תת קפסולרי אחורי ידווחו על פגיעה בראיה המתבטאת בסנוור גם בשעות היום ועל קשיי ראיה בטווח הקרוב שמפריעים לקריאה, עבודה מול המחשב ואפילו שימוש במכשיר הסלולרי.

קטרקט מולד

קטרקט מולד היא מחלה אשר קשורה בתינוקות בני יומם ופעוטות. הסיבה לכך יכולה להיות תורשתית או בשל נסיבות הקשורות בהיריון כמו מחלות של האם ההריונית. הקטרקט יכול להופיע מיד לאחר הלידה או שנים לאחריה. הקטרקט עלול להוביל לבעיות ראיה קשות כגון עין עצלה, ניסטגמוס ופזילה ולכן יש צורך לטפל בו בהקדם.

קטרקט קרינה

זהו קטרקט אשר נגרם בשל חשיפה לאורך זמן לקרינה. המחלה יכולה להופיע אצל חולי סרטן כתופעה נלוות להקרנות או אצל רדיולוגים ואנשי צוות החשופים לקרינה כחלק מהעבודה. הדרך לטפל בקטרקט הנגרם בשל קרינה היא לבצע ניתוח וכך להחזיר את חדות הראיה ולשפר את איכות חייו של החולה.

קטרקט טראומטי

קטרקט טראומטי נגרם בשל פגיעה, פציעה, חדירה של גוף זר או כל טראומה אחרת שנגרמה באזור העין. הקטרקט יכול להופיע בקרב אנשים צעירים או מבוגרים כיוון שהוא מושפע מנזק ישיר של הטראומה. הטיפול עשוי להיות מורכב יותר משאר סוגי הקטרקט וזאת בהתאם לאופי הפציעה.

קטרקט משני

קטרקט משני הוא עכירות של שק העדשה המופיעה אצל כל המנותחים (ללא יוצאים מן הכלל) בטווח של חודשים-שנים מניתוח הקטרקט. העכירות הזו גורמת לראייה כדרך "וילון מלוכלך" והטיפול בה נעשה במרפאה (ללא צורך בחדר ניתוח) בעזרת מכשיר לייזר. הניקוי בלייזר לוקח כ-2 דקות ואינו מצריך הרדמה כלל. חשוב להבין כי הקטרקט המשני הוא תהליך טבעי ונחשב כשלב שני לניתוח הקטרקט ולא תופעת לוואי מהניתוח.

הטיפול בקטרקט

הטיפול מאוד נפוץ ובד"כ הליך פשוט וכרוך בניתוח בהרדמה מקומית. במהלך הניתוח אנו מוציאים את העדשה העכורה ומשתילים עדשה מלאכותית לתוך השק הטבעי של העדשה. עדשה זו הינה קבועה לכל אורך חיי המטופל.  

הניתוח אורך כ- 20-40 דקות (תלוי בחומרת המצב) ומיד לאחר מכן המנותח משתחרר לביתו עם טיפול בטיפות. את השיפור בראייה ניתן ממש לראות בימים שלאחר הניתוח.

סוגי עדשות

  • עדשה מונופוקלית – עדשה עם תיקון למרחק יחיד (ראייה לרחוק או קרוב).

  • עדשה מולטיפוקלית – עדשה עם תיקון למספר מרחקים (קרוב, מרחק ביניים, רחוק).

  • עדשה טריפוקלית – עדשה עם 3 מרחקי תיקון.

  • עדשה טורית – עדשה צילינדרית המתקנת אסטיגמציה של הקרנית.

  • מונוויז'ון – כאשר מכוונים עין אחת לרחוק ועין אחת לקרוב (כל עין עם עדשה מונופוקלית שונה).

לאחר ניתוח קטרקט

עם סיום הניתוח משוחרר המטופל לביתו כשהוראות הטיפול פשוטות ואינן מורכבות. בתקופה שלאחר הניתוח יתבקש המטופל להשתמש בטיפות עיניים במרשם רופא ובהתאם להוראותיו.

בשבוע הראשון עדיף להרכיב משקפי שמש, בבית ומחוצה לו כדי להקל על העין. יש להימנע משטיפת העין במשך כשבוע ולהשתמש במגן פלסטיק בעיקר בזמן השינה. ניתן לשטוף ולחפוף את השיער החל משבוע ימים לאחר הניתוח ומותנה בבדיקת הרופא המנתח.

בימים ובשבועות הראשונים שלאחר הניתוח תיתכן תחושה של עקצוץ, טשטוש ראיה, אדמומיות קלה בעין, תחושה של חול בעין ואף הבזקי אור. כל אלו אמורים להיות בצורה מתונה והראיה אמורה להשתפר תוך זמן קצר. יובש עיני הוא תופעה נפוצה לאחר ניתוחי קטרקט ומומלץ להשתמש בטיפות עיניים ליובש בתקופה הקרובה שלאחר הניתוח. עם זאת, במידה ומופיעים כאבים חזקים או הידרדרות ראיה משמעותית, יש ליצור קשר עם המרפאה או לפנות לחדר מיון.

הסיכונים בניתוח קטרקט

ניתוח קטרקט הוא אחד הנפוצים בניתוחי עיניים והוא נחשב לבטוח אך כמו כל ניתוח עיני, יתכנו מספר סיבוכים ניתוחיים. הסיבוך הנפוץ ביותר הוא קרע בקופסית העדשה ופריצת זגוגית ואיתו יכול להתמודד בקלות מנתח מיומן. סיבוכים נוספים נדירים יותר כגון נפילת העדשה לקרקעית העין, איבוד מוחלט של קופסית העדשה, דימום במעטפות העין (דימום כורואידלי) יכולים להיות מטופלים ע"י מנתח רשתית. כל הסיבוכים הללו נדירים ובמיוחד כשהניתוח מתבצע על ידי רופא מנוסה.

לאחר הניתוח עשויים להתפתח סיבוכים משניים כשחלקם ניתנים לטיפול בצורה פשוטה ואחרים דורשים טיפול חירום. הסיבוך הנפוץ ביותר לאחר הניתוח הוא התפתחות של קטרקט משני והוא מטופל בקלות יחסית, באמצעות לייזר במרפאה ובפעולה של דקות ספורות. לאחר הפעולה חוזרת איכות הראיה. סיבוך נוסף אשר עלול לקרות הוא בצקת בקרנית העין שלעיתים דורש השתלת קרנית. בצקת רשתית גם כן עלולה להתפתח ובה ניתן לטפל בטיפות.

מצבי חירום אשר דורשים טיפול מידי יהיו התפתחות של זיהום תוך עיני והיפרדות רשתית. בשני המקרים הללו יש לטפל במהירות וזאת כדי להבטיח את איכות הראיה. בכל מקרה של הידרדרות בראיה לאחר הניתוח מומלץ לפנות לרופא העיניים המנתח בהקדם או לחילופין לחדר מיון בבי"ח על מנת לקבל טיפול.

כיום ניתוח קטרקט מאוד בטוח והסיבוכים די נדירים.