היפרדות זגוגית העין

מהי היפרדות זגוגית העין

(PVD – Posterior Vitreous Detachment)?

הזגוגית היא חומר דמוי ג'ל אשר ממלא את רוב חלל העין. הזגוגית מלאה בסיבים זעירים אשר מחוברים אל הרשתית. עם השנים הזגוגית מתרחקת מהרשתית עד להיפרדות מלאה ממנה באופן טבעי. 

תופעה זו היא תהליך הזדקנות טבעית של הג'לי הנמצא בחלל העין ומתרחשת בדרך כלל לאחר גיל 50 והשכיחות עולה עם הגיל אך גם נפוצה בקרב צעירים עם קוצר ראייה גבוה (משקפיים במספר מינוס).

תוכן עניינים

היפרדות זגוגית העין - תסמינים

אנשים רבים לא ירגישו בהתרחשות של היפרדות זגוגית העין. הסימפטומים העיקריים שיורגשו הם תחושה של כתמים/ רחפנים/ "זבובים" בשדה הראיה וכן הבזקי אור. ברגע שתסמינים אלה מתחילים להופיע יש לפנות אל רופא העיניים לבדיקה והתייעצות.

תמונת המחשה מנקודת מבטו של החולה עם היפרדות זגוגית העין
תמונת המחשה מנקודת מבטו של החולה

היפרדות זגוגית העין לא נחשבת למחלה ולא ניתן למנוע אותה. עם זאת, חשוב מאד לבצע מעקב מסודר, לאבחן את המצב ולטפל בו במידה ויש צורך. בכל מקרה של תופעות המצביעות על היפרדות זגוגית יש להגיע לבדיקה.

מי בסיכון גבוה להיפרדות הזגוגית?

1. גיל מבוגר

היפרדות זגוגית העין מתרחשת בדרך כלל לאחר גיל 50 והסבירות עולה עם עליית הגיל. ההיפרדות נחשבת לנפוצה מאד לאחר גיל 80. 

2. לאחר ניתוח קטרקט

ניתוח קטרקט במהלך תקין גורם לשינויים מבניים ותזוזה קדמית של הזגוגית ויכול להחיש את היפרדות הזגוגית.

3. לאחר הזקרות תוך עיניות

הזרקות תוך עיניות יכולות לגרום להתנזלות ושינויים בזגוגית העין וכן להיפרדות זגוגית.

4. קוצר ראייה גבוה - מיופיה

אנשים בגיל צעיר בעלי קוצר ראיה או שעברו ניתוח לייזר להסרת משקפיים, נמצאים בקבוצת סיכון גדולה יותר לעומת אלו שלא ועליהם להקפיד על בדיקות ראיה תקופתיות.

5. אנשים שחוו היפרדות בעין אחת

אנשים שחוו היפרדות זגוגית בעין אחת נמצאים גם הם בקבוצת סיכון לחוות היפרדות זגוגית בעין השנייה.

אבחון היפרדות זגוגית

אבחון היפרדות זגוגית העין יתבצע בבדיקת עיניים בהרחבת אישונים. רופא העיניים יטפטף טיפות עיניים המיועדות להרחבת האישון ולאחר מכן תתבצע הבדיקה. המטרה היא לאבחן את היפרדות הזגוגית ולשלול את הסיבוכים הנפוצים כגון קרע ברשתית, דימום בזגוגית או היפרדות רשתית.

אבחון היפרדות זגוגית העין ע"י רופא עיניים

לאחר גיל 50 מומלץ להגיע אל רופא העיניים אחת לחצי שנה כדי לבצע בדיקת עיניים. במקרה ואובחן מצב של היפרדות זגוגית, ההמלצה של הרופא תהיה להמשיך את המעקב לתקופה הקרובה. חשוב לציין כי הרחפנים בזגוגית לא נעלמים ועם הזמן המטופל יפסיק לשים לב אליהם. במידה ויש החמרה בכמות הרחפנים, בשינוי צורתם, הופעת הבזקי אור, וירידה בראייה, על המטופל להגיע מיד לבדיקה לשלול את הסיבוכים שהוזכרו לעיל.

מדוע רואים הבזקי אור ונקודות שחורות

היפרדות זגוגית העין תתרחש לרוב בעין אחת בכל פעם והיא יכולה להוביל לתחושות רבות אשר משתנות בין אדם לאדם. חלק מהתלונות השכיחות יכולות להיות הופעה של הבזקי אור או של נקודות שחורות. יש שיעידו גם על תחושה של "קורים" המופיעים מול העין, לייזרים בצבעים שונים, תחושת כובד של העין וטשטוש של הראיה.

הופעת ההבזקים והנקודות השחורות היא בעיקר לא נוחה. פעמים רבות היא תחלוף מעצמה תוך מספר שבועות וזאת כיוון שהמוח לומד להתרגל אליהן. הסיבה להופעת ההבזקים היא גירוי של הרשתית שנוצר כשמתחילה התנתקות של הזגוגית האחורית. ההתנתקות יוצרת משיכת רשתית מקומית שמובילה לגירוי והמוח תופס את הגירוי כנקודת אור.

הנקודות השחורות הן תוצאה של שינויים ברקמת הג'ל. השינויים בתאים ובחלקיקים מצטברים בשל ההיפרדות מהדפנות הפנימיות של העין הנראים כרחפנים לא שקופים היוצרים נקודות צל אצל המטופל. בכל מקרה של תופעות שיכולות להעיד על היפרדות הזגוגית יש להגיע לבדיקת רופא.

האם היפרדות זגוגית העין היא מסוכנת?

לא כל היפרדות זגוגית דומה לאחרת. במקרים מסוימים כלל לא תהיה תחושה של הניתוק או שהתסמינים השונים שהופיעו, מפסיקים להופיע. לעומת זאת ישנם מקרים בהם ההיפרדות מובילה לבעיות עיניים חמורות יותר ובהן יש לטפל בהקדם.

הדרך היחידה לדעת האם ההיפרדות מסוכנת או לא וכיצד יש לטפל בה היא לפנות לבדיקה אצל רופא העיניים. בתחילת הבדיקה יטפטף הרופא טיפות עיניים להרחבת האישון ולאחר מספר דקות יוכל לבצע את הבדיקה עצמה. הטפטוף והבדיקה אינם כואבים אך לעתים תיתכן אי נוחות זמנית.

היפרדות זגוגית העין יכולה להוביל למספר מצבים נוספים:

קרע ברשתית – כאשר סיבי הזגוגית דבוקים חזק מאוד לרשתית והמשיכה יוצרת קרע ברשתית. קרע ברשתית הוא מצב מסוכן שעלול להתפתח להיפרדות רשתית. יש לטפל בקרע רשתית בהקדם בעזרת לייזר על מנת למנוע את היפרדות הרשתית.

היפרדות רשתית – מצב בו היפרדות הזגוגית גרמה לקרע או חור ברשתית ואפקט המשיכה של הקרע מאפשר לנוזלי העין להיכנס מתחת לרשתית ומנתק אותה ממקומה. מצב זה עלול לגרום לעיוורון ונחשב מצב חירום המצריך טיפול כירורגי מיידי.

חור מקולרי – לעתים היפרדות הזגוגית גורמת למשיכה מוגזמת במרכז הרשתית (המקולה) ובכך יוצרת חור במקולה. מצב זה גורם לירידה דרסטית בראייה ומצריך צילום OCT וניתוח בהקדם האפשרי.

משיכה ויטראו-מקולרית – זהו מצב בו הזגוגית אינה מתנתקת במלואה מהרשתית ונשארת אחוזה בחוזקה במרכז הרשתית (המקולה) ובכך גורמת לעיוות וירידה בראייה. מצב זה עלול לגרום לירידה דרסטית בראייה ומצריך צילום OCT ומעקב בהקדם אצל מומחה רשתית.

כל המצבים הללו עלולים, בחוסר טיפול, להוביל להידרדרות ואף אובדן הראיה. טיפול משמר את הראיה ובמקרים מסוימים אף משפר אותה. בכל מקרה של הופעת תסמיני היפרדות זגוגית העין יש לפנות אל רופא העיניים לבדיקה יסודית שתוביל להחלטה על אופן המעקב והטיפול.

היפרדות זגוגית העין ופעילות גופנית

מטופלים עם היפרדות זגוגית מלאה ככלל אינם צריכים להימנע מפעילות גופנית. 

במידה ובבדיקה העינית נמצאו קרעים ברשתית או משיכת רשתית אז מומלץ להימנע מפעילות גופנית מאומצת, קיצונית, לרבות פעילות המשלבת טלטלות של הראש עד לאישור מומחה רשתית.

דרכי הטיפול

רגע לפני קביעת דרך הטיפול או ההגעה לניתוח יש להגיע לרופא העיניים שיעריך את המצב ויקבע את דרך הטיפול המתאימה. במקרה ואין חשש לראיה, להידרדרות או פגיעה נוספת, ההמלצה תהיה מעקב ובדיקה שגרתית. כיוון שהבדיקה מתבצעת בהרחבת אישונים, מומלץ להגיע עם מלווה.

בדרך כלל היפרדות זגוגית העין אינה מסוכנת ולכן לא מטפלים בה אלא ממשיכים במעקב קבוע. במקרים בהם ההיפרדות מובילה לתופעות אחרות שיכולות להיות מסוכנות, כפי שהוזכר לעיל, יהיה צורך להחליט על טיפול כירורגי או בלייזר.