דימום בזגוגית העין

ד"ר אוחיון » דימום בזגוגית העין

מהו דימום בזגוגית העין?

דימום בזגוגית העין יכול לנבוע מכמה סיבות שהשכיחות ביניהן, סכרת, קרע ברשתית, היפרדות זגוגית, טראומה, חסימות וריד הרשתית וניוון רשתית תלוי גיל (AMD).

הזגוגית

לפני שנצלול לעומק בנושא דימום בזגוגית, חשוב להבין את תפקיד הזגוגית בעין. הזגוגית היא מבנה דמוי ג'ל הממלא את החלק האחורי של העין ומהווה כשני שליש מנפחה הכולל. הזגוגית מורכבת מ-99% מים ו-1% קולגן וחומצה היאלורונית, מה שמעניק לה מרקם ג'לטיני ושקיפות אופטית. תפקידיה העיקריים:

שמירה על הצורה העגולה של העין
מתן נתיב שקוף לקרני האור להגיע אל הרשתית
מכיל חומצה אסקורבית שהוא חומר אנטי-אוקסיטדנטי
תמיכה ברשתית, הרקמה הדקה שבגב העין הקולטת את התמונה ושולחת אותות למוח

לזגוגית חיבורים חזקים בשלוש נקודות: בבסיס הזגוגית (החיבור החזק ביותר), בראש עצב הראייה ולאורך כלי הדם ברשתית.

מהו דימום בזגוגית?

דימום בזגוגית מתרחש כאשר דם נכנס לחלל הזגוגית, אותו ג'ל שקוף בעין. הדם החודר לחלל השקוף מפריע לקרני האור להגיע לרשתית וגורם לבעיות ראייה, שיכולות לנוע בין קלות לחמורות.

חשוב להבין כי הדימום עצמו בדרך כלל אינו גורם לנזק קבוע לעין, אלא המצב הבסיסי שגרם לדימום עלול להוביל לשינויים קבועים בראייה.

תסמינים של דימום בזגוגית

התסמינים מופיעים לרוב באופן פתאומי ויכולים לכלול:

ראייה מטושטשת פתאומית
נקודות שחורות או רחפנים בשדה הראייה
הבזקי אור
ירידה פתאומית או אובדן ראייה
במקרים חמורים, ראייה מוגבלת לאור וצל בלבד
פסים של דם בשדה הראייה

הסימפטומים עלולים להחמיר בשעות הבוקר בשל הצטברות הדם במצב שכיבה. ההופעה בדרך כלל אינה מלווה בכאב.

גורמים לדימום בזגוגית

הגורמים לדימום בזגוגית כוללים:

רטינופתיה סוכרתית – הגורם הנפוץ ביותר, עקב צמיחת כלי דם לא תקינים ברשתית.
היפרדות הזגוגית האחורית (PVD) – התנתקות הג'ל מהרשתית עקב גיל.
קרעים או היפרדות רשתית – כלי דם נפגעים בעת היפרדות הרשתית ולכן מדממים.
טראומה – פגיעה ישירה בעין או בראש.
הפרעות וסקולריות – חסימות כלי דם ברשתית, מחלת אנמיה חרמשית, וניוון מקולרי גילי.
גורמים נדירים – תסמונת Terson, רטינופתיה בעקבות מאמץ (Valsalva), הפרעות קרישת דם וגידולים.

אבחון

האבחון כולל:

בדיקה קלינית מקיפה והרחבת אישונים.
אולטרסאונד במקרים חמורים שלא ניתן לראות את קרקעית העין.
בדיקות דם לזיהוי מצבים רפואיים נלווים.

אפשרויות טיפול

הטיפול תלוי בגורם ובחומרת הדימום:

מעקב בלבד – במקרים קלים, הדימום נספג מעצמו.
טיפול שמרני – מנוחה עם ראש מורם, הימנעות מתרופות מדללות דם לפי הצורך.
התערבות ניתוחית (ויטרקטומיה) – במקרים חמורים או דימום ממושך שלא נספג.
טיפול בגורמים הבסיסיים באמצעות לייזר, קריותרפיה או זריקות Anti-VEGF.

החלמה וטיפול עצמי

לאחר טיפול שמרני או ניתוחי חשוב:

לשמור על ראש מורם במנוחה.
להקפיד על הוראות הרופא ולהגיע לביקורות.
להימנע מפעילויות מאומצות או ספורט.

מתי לפנות לטיפול רפואי

פנו מיד לרופא העיניים אם מופיעים:

טשטוש ראייה פתאומי.
עלייה בכמות הרחפנים.
הבזקי אור חדשים.
אזור כהה או צל בשדה הראייה.

לסיכום

דימום בזגוגית, למרות שהוא מדאיג, ניתן לטיפול עם תוצאות טובות כאשר האבחון והטיפול נעשים בזמן. חשוב לזכור שהדימום עצמו אינו גורם בדרך כלל לנזק קבוע, אלא המחלה הבסיסית שגורמת לו היא שדורשת התייחסות וטיפול.