ניוון רשתית

ניוון רשתית העין נקרא גם ניוון מקולרי גילי. זוהי אחת ממחלות העיניים אשר מאפיינת את האוכלוסייה המבוגרת.

הרשתית היא רקמה עצבית הממוקמת בחלק האחורי של העין כשתפקידה הוא להמיר את האותות הוויזואליים המתקבלים לאותות עצביים. אותות אלו נשלחים אל עצב הראיה ולניתוח על ידי המוח והתוצאה היא תמונה כפי שאנו רואים אותה.

סימנים המעידים על ניוון רשתית העין

מחלת ניוון רשתית העין נחלקת לשני סוגים: הסוג היבש והסוג הרטוב.

ניוון רשתית יבש

הסוג היבש יאותר כמעט תמיד על ידי רופא העיניים בבדיקה שגרתית ולעתים גם ללא כל תלונה מקדימה של המטופל. כאשר הרופא יבצע בדיקה הוא יזהה נקודות לבנבנות/ צהבהבות במרכז הרשתית של העין.

בזמן זה המטופל עשוי שלא להרגיש דבר או להרגיש הידרדרות איטית וקלה בראייה. ההידרדרות יכולה להתפרש על פני תקופה ארוכה של שנים ולכן מטופלים רבים לא מרגישים בה.

ניוון רשתית רטוב

הסוג הרטוב מורגש באופן מידי וזאת בשל התפתחות לא תקינה של כלי דם פתולוגיים. בניוון רשתית רטוב מתחילה דליפה של נוזלים והמטופל ירגיש הידרדרות מהירה בראיה.

ההידרדרות מתבטאת במבט ישר קדימה, תהיה הפרעה בזיהוי פרצופים ועיוות של האובייקט עליו מביט המטופל.

במצב זה של המחלה המטופל ירגיש את השינוי וחשוב שיפנה במהירות לגורם המטפל כדי להחליט על דרך הטיפול הנכונה ביותר בהתאם למצב הנוכחי.

יש לציין כי חוסר טיפול עשוי להוביל לפגיעה בראיה ואף עיוורון וכל זאת תוך ימים עד שבועות מרגע הופעת המחלה.

הגורמים העיקריים המובילים לניוון רשתית

התופעה לא קשורה לפגיעה נקודתית ולא נמצאה סיבה אחת אשר גורמת למחלה. עם זאת נמצאו גורמים אשר מעלים את הסיכון לחלות בה:

גיל המטופל – ניוון רשתית מאפיין בני ובנות 50 ומעלה. ככל שהגיל עולה, כך הסיכון למחלה עולה כשלאחר גיל 75 שכיחות המחלה מגיעה לכשליש מהאוכלוסייה.

גנטיקה – המרכיב הגנטי יכול להשפיע על הופעת המחלה. מחקרים רבים מצאו קשר לנשאות גנטית של מוטציות שונות. במידה והמחלה הופיעה אצל קרוב משפחה מומלץ לבצע בדיקה ולהקפיד על מעקב.

אורח חיים – נמצא קשר בין עלייה ברדיקלים החופשיים לבין התפתחות המחלה. סביבה מזוהמת, חשיפה לכימיקליים וכן עישון ותזונה לקויה, עלולים להגביר את הסיכון לחלות במחלה.

חשיפה לשמש – חשיפה ממושכת לשמש עלולה להוביל לפגיעה ברשתית והתפתחות מחלת ניוון רשתית ובעיקר בבעלי עיניים בהירות.

מוצא ומין – בישראל נמצא כי ניוון רשתית רטוב נפוץ יותר במגזר היהודי לעומת המגזר הערבי. בארה"ב נמצא כי המחלה נפוצה יותר בקרב בעלי עור לבן לעומת בעלי עור כהה והאוכלוסייה ההיספנית.

ניוון רשתית בגיל צעיר

כמעט ולא ניתן לראות התפתחות של התופעה מתחת לגיל 50. במקרה והמחלה כן מופיעה בגיל צעיר הסיבות לכך יכולות להיות רקע של מחלות תורשתיות ובהן מחלות ה- Pattern dystrophy, מחלת Stargardt אותה ניתן לראות בילדות או בתחילת גיל ההתבגרות.

מחלות נוספות אשר עלולות להוביל לפגיעה ברשתית הן מחלת BEST ומחלות רבות נוספות.

חשיבותו של האבחון המוקדם

ניוון רשתית מקולרי גילי (AMD – Age Related Macular Degeneration) הוא הסיבה השכיחה ביותר בעולם המערבי לאובדן הראיה בקרב אנשים מעל גיל 50. אבחון מוקדם יכול לעצור את הידרדרות הראיה ופגיעה בלתי הפיכה. טיפול מוקדם יכול לעצור את הפגיעה ולשמור על איכות הראיה של המטופל.

החל מגיל 50 מומלץ להגיע לבדיקה שגרתית תקופתית אצל רופא העיניים כשאחת המטרות היא איתור מחלות עיניים בשלב מוקדם. במקרה שהרופא אינו מזהה כל פגיעה או כשהוא מזהה ניוון רשתית מן הסוג היבש, יתכן שיהיו מרווחים גדולים בין הבדיקות השגרתיות וזאת כיוון שאין צורך בביצוע טיפול. במקרה והתגלה הסוג היבש יתכן והרופא ימליץ על ביצוע בדיקות עצמיות אחת לשבוע – שבועיים, בבית, במבחן אמסלר גריד.

מבחן אמסלר גריד אורך כעשר שניות בלבד עבור כל עין. על המטופל להשתמש במשקפי הקריאה, להסתיר עין אחת ולהביט בטבלת אמסלר גריד. התמונה הרצויה תהיה טבלה עם קווים ישרים ושווים בגודלם. אם זו אינה התמונה והקווים נראים מעוותים יש לגשת בהקדם לבדיקה אצל הרופא.

הגעה לרופא העיניים תתבצע גם ברגע שמתחילה הידרדרות בראיה, בעין אחת או בשתי העיניים. במידה והרופא יזהה ניוון רשתית רטוב הוא יקבע את דרך הטיפול במקום בהתאם לתוצאות הבדיקה. במקרה זה הטיפול נחשב לדחוף והוא יכול למנוע הידרדרות נוספת בראיה ופגיעה בלתי הפיכה.

טיפולים חדשים בניוון רשתית להצלת הראייה

הסוג הרטוב דורש טיפול מהיר כשהמטרה היא לחסום את כלי הדם החולים שנוצרו ושפוגעים בראיה. הטיפול המסורתי כולל הזרקות תוך עיניות של תרופה ממשפחת האנטי-VEGF כגון: אבסטין, לוסנטיס, אייליאה ועוד. ההזרקה חוסמת את התפתחות כלי הדם ומונעת החמרה של תהליכים פתולוגיים ופגיעה נוספת בראיה.

טיפולי ההזרקה נעשים לאורך זמן, זריקה אחת לחודש, בהתאם לפעילות המחלה הטיפול יכול להימשך חודשים ארוכים ואף שנים רבות. הזרקת החומר נעשית אל תוך גלגל העין ולכן, על אף שהטיפולים נחשבים ליעילים, ישנו סיכון מאוד נמוך להתפתחות זיהום תוך עיני (1 ל-3000 זריקות).

מחקרים חובקי עולם הובילו לפיתוח טיפולים חדשים בניוון רשתית להצלת הראייה כשהמטרה היא להפחית את הסיכון ולהאריך את מרווח הזמן בין הזריקות. בחודש אוקטובר 2019 אישר ה-FDA את השימוש בהזרקה חדשה בשם ברולוציזומאב (Brolucizumab) שיתרונה הוא בזריקה אחת כל 3 חודשים לעומת זריקה חודשית בהזרקות המסורתיות.

ויטמינים לניוון רשתית

הסוג היבש יכול להימשך זמן רב והיא יכולה להתפתח לסוג הרטוב. מחקר אשר בחן את השפעת הוויטמינים על התפתחות המחלה מצא כי נטילת ויטמינים נוגדי חמצון, לוטאין, זיאקסנטין ואבץ אינם מונעים ניוון רשתית או את התפתחות המחלה הרטובה אלא יכולים להפחית את התקדמות המחלה מניוון יבש ברמה בינונית לרמה מתקדמת.

נוכחות של רדיקלים חופשיים נקשרה בסיכון גבוה להתפתחות ניוון רשתית ונוגדי חמצון יכולים להפחיתם. לוטאין וזיאקסנטין מסייעים בספיגת החלק המזיק של קרני האור למרכז הראיה והם נמצאים באופן טבעי באזור המקולה.

על פי המחקר, נטילת ויטמינים אלו משמעותית ביותר עבור מטופלים שחולים בסוג היבש ובאלו אשר ממעטים לאכול ירקות באופן קבוע. הוויטמינים המומלצים למניעת התפתחות הסוג הרטוב יהיו: ויטמין C, ויטמין E, לוטאין, זיאנקסנטין ואבץ.

עזרים טכנולוגיים המשפרים את איכות החיים

מעל למחצית מהחולים בניוון רשתית מהסוג הרטוב יחוו הידרדרות מסוימת של הראיה. התאמה של משקפיים חדשים יכולים לסייע בביצוע פעולות יום יומיות.

לצד המשקפיים, אשר לא תמיד מסייעים לכלל הפעולות, ישנם עזרים טכנולוגיים אשר יכולים לשפר את איכות החיים. בין היתר ישנם מכשירי הגדלה אשר יכולים לסייע בפעולת הקריאה.

מכשירים חכמים יכולים לסייע בהגדלת הטקסט ואף הקראת הטקסט וחלקם מיועדים לשימוש בבית וחלקם לשימוש בחוץ.

המכשירים הללו יכולים להיות משמעותיים בפעולות יום יומיות כמו קניות בסופר ואחרות.

חולים אשר נפגעו מהמחלה יכולים להיוועץ עם יועצים אשר יסייעו להם למצוא את העזרים הטכנולוגיים שישפרו את איכות חייהם וזאת בהתחשב במצב הנוכחי של הראיה.

ד"ר אבי אוחיון, רופא עיניים, מומחה רשתית, זגוגית וקטרקט, מנתח רשתית וקטרקט מטפל בניוון רשתית ומבצע ניתוחי רשתית למבוטחי מכבי או באופן פרטי. מעבר לאודות ד"ר אבי אוחיון >>>