טיפולים חדשים בניוון
רשתית להצלת הראייה
מחקרים רפואיים בינלאומיים בתחום העיניים הובילו לפיתוח טיפולים חדשים בניוון רשתית להצלת הראייה לשני הסוגים של המחלה, הסוג היבש והסוג הרטוב כשהמטרה היא לשפר את איכות הראייה של המטופל, האטת המחלה והימנעות ממעבר מסוג היבש של המחלה לסוג הרטוב.
תוכן עניינים
רקע קצר על ניוון רשתית
ניוון רשתית תלוי גיל זו מחלה נפוצה של הרשתית בגיל המבוגר. המחלה גורמת לירידה בחדות הראייה כשהיא מתבטאת בעיוות הראייה ובהופעה של כתמים שחורים בשדה הראיה. המחלה מופיעה בד"כ אצל מטופלים מעל גיל 55 ועם העלייה בגיל עולה שכיחותה. ניוון רשתית או ניוון מקולרי הוא הגורם מספר אחת לעיוורון בעולם המערבי במבוגרים.
המחלה מתאפיינת בשני סוגים: הסוג היבש והסוג הרטוב. הסוג היבש מאפיין את הרוב הגדול של המקרים ומתבטא בהופעת משקעים צהובים באזור מרכז הראיה ברשתית. סוג זה לא תמיד יורגש אצל החולה ופעמים רבות יתגלה בבדיקה אקראית אצל רופא העיניים. הסוג הרטוב מתאפיין ביצירה של כלי דם פגומים תחת הרשתית הגורמים לדלף של נוזלים ושומנים ואף מדממים אל הרשתית, מה שמוביל לאובדן ראיה.
הטיפול המסורתי בניוון רשתית יבש
בדרך כלל ניוון רשתית בשלב היבש מתגלה בבדיקת קרקעית העין אצל רופא העיניים. עד היום, נעשו מספר דברים כדי לטפל בשלב היבש של המחלה. רופא העיניים היה ממליץ על בדיקות שגרתיות ובנוסף הוצעו למטופלים תוספי מזון אשר נמצאו יעילים בהאטת המחלה והימנעות ממעבר לסוג הרטוב.
תוספי התזונה (ויטמינים מסוג AREDS או AREDS 2) אשר הוצעו עד היום למטופלים כוללים מרכיבים אשר עשירים בנוגדי חמצון, ויטמינים ומינרלים. שילוב של ויטמין C,E, בטא קרוטן, נחושת ואבץ, לוטאין וזאקסנתין שימש כטיפול מסורתי כשהמטרה היא להפחית את ההידרדרות של המצב ולהימנע מהגעה לניוון רשתית רטוב.
טיפולים חדשניים בניוון רשתית יבש
כ-80% מהחולים חווים ניוון רשתית יבש ולא רטוב. הסיבה להיווצרות המחלה היא הידקקות של חלקים מהמקולה והופעה של גושי חלבון זעירים בשם "דרוזן". הדבר מוביל לאיבוד איטי של הראיה המרכזית כשבהתאם לחומרה, ניוון רשתית יבש ייחשב לשלב מקדים, בינוני או מאוחר.
אנשים עם מחלה ברמה בינונית יוכלו לקבל פורמולת ויטמינים עם נוגדי חמצון בשם AREDS2 שנמצאה כמסייעת להפחתת הסיכון לאובדן הראיה. פורמולה זו מתאימה רק למטופלים אשר נמצאים בשלב הבינוני כאשר כרגע אין פורמולה שהוכחה כיעילה בשלב המאוחר.
טיפולים בניוון רשתית יבש מכוונים למערכת המשלים של מערכת החיסון ולמניעת הידרדרות מצב הרשתית. שתי תרופות חדשות נמצאות היום בשלבי ניסוי קליני. הראשונה, pegcetacoplan, APL-2 מכוונת לחלבון משלים בשם 3C והשנייה נקראת Zimura, avacincaptad pegol והיא מכוונת לחלבון 5C. שתי התרופות מוזרקות ישירות לעין בטיפול דומה לטיפול בניוון רשתית רטוב. שתי התרופות נמצאו כבטוחות לשימוש בבני אדם אך הן עדיין בשלב המחקר שבוחן את יכולתן להשפיע על שיפור הראיה.
טיפול חדשני נוסף לניוון רשתית יבש הוא החלפת תאי רשתית אשר מתחילים למות בשלב המאוחר של המחלה היבשה. תאי גזע עשויים להחליף את תאי הרשתית שכבר לא מתפקדים בשל המחלה והמחקר מתמקד כרגע בשיטה להשתלה בטוחה שלהם. ישנן שתי גישות לטיפול כשהאחת היא יצירת שכבה של תאי גזע חדשים על גבי ממברנה דקה. השנייה היא הכנסת התאים בתוך תרחיף נוזלי שיוזרק מתחת לפני הרשתית.
טיפולים אלה נמצאים כרגע בשלבי ניסוי קליני בקבוצות קטנות כשהצפי הוא שידרשו עוד 10-15 שנים כדי להגיע לשלב בו הם יהיו יעילים לשימוש בבני אדם.
הטיפול המסורתי בניוון רשתית רטוב
עד סוף שנות ה-90, ניוון רשתית רטוב היה שווה לגזר דין לראיה. משנת 2005 נמצאו תרופות מסוג האנטי-VEGF שמטרתן הייתה לעצור את הליך הידרדרות הראיה. הטיפול המוכר לניוון רשתית רטוב כולל הזרקות לעיניים אחת לחודש או חודשיים כשבמקרים מסוימים ההזרקות לא רק עוצרות את הידרדרות הראיה אלא גם מובילות להחלמה מלאה.
הטיפול בתרופות נוגדות VEGF הביא מהפכה ובשורה טובה לחולים רבים כשהוא מנע אובדן ראיה חמור ועיוורון. התרופות המוזרקות לעין מייצבות ומשפרות את הראיה אך יש להזריק אותן לעין על בסיס קבוע. היתרון הטיפולי ברור אך מטופלים רבים מתקשים לשמור על שגרת טיפולים קבועה ולכן אינם זוכים לשיפור המצב (בשל קושי אישי, תלות באדם אחר שיביא את המטופל לטיפול ועוד).
טיפולים חדשניים בניוון רשתית רטוב
כיום הטיפול הקונבנציונלי המקובל לניוון מקולרי רטוב הוא בזריקות תרופות האנטי-VEGF כגון אבסטין, לוסנטיס או אייליאה. מחקרים המתמקדים בטיפולים עבור ניוון רשתית בשלב הרטוב מעוררים תקווה ומצביעים על כך שבעתיד רופאי העיניים יוכלו להציע יותר אפשרויות טיפול ולמנוע עיוורון. המחקרים מתמקדים בחלופות טובות יותר לזריקות התכופות, מה שיאפשר ליותר מטופלים להגיע לטיפול.
טיפול גנטי לניוון רשתית רטוב
ריפוי גנטי הוא אחת החלופות לטיפולי הזריקות. המטרה המרכזית היא לבצע טיפול אחד אשר יגרום לעין ליצור בעצמה את נוגדי ה-VEGF. ישנן שתי דרכים ליישם את הטיפול. הראשונה היא הזרקה של התרופה הגנטית תחת הרשתית בהליך כירורגי והשנייה היא הזרקה לתוך חלל זגוגית העין בדרך דומה לטיפולי ההזרקות המסורתיים. היום ישנן ארבע תרופות אשר מיועדות לטיפול מסוג זה כשהחסרונות הם העלות הגבוהה יותר של הטיפול (נכון להיום) ושעדיין צריך להמשיך ולעקוב כדי להעריך את היעילות לטווח הארוך.
שיטה חדשנית להעברת התרופות לעין
שיטה נוספת אשר צפויה להיות זמינה בעתיד הקרוב מתבססת על העברת התרופה לוסנטיס לעין מתוך מכשיר זעיר שנקרא PDS. בשיטה זו מנתח הרשתית מחדיר אל דופן העין, תחת העפעף, מכשיר זעיר בהליך כירורגי יחסית פשוט. המכשיר משחרר את התרופה לחלל הזגוגית של העין באופן קבוע ולאורך זמן. הדבר מאפשר למטופל להימנע מזריקה אחת לחודש או חודשיים ובמקום זאת יהיה עליו להגיע פעם עד פעמיים בשנה למילוי המכשיר. המילוי מתבצע דרך מחט מיוחדת והמחקרים העדכניים מצביעים כי מטופלים היו צריכים להגיע לרופא אחת ל-15 חודשים בלבד.
זריקות אנטי VEGF ממושכות
יצרני התרופות ממשיכים לפתח טיפולים נגד ניוון רשתית רטוב, כאלה שלא ידרשו הזרקות בתדירות גבוהה. התרופה החדשה של חברת נוברטיס, Beovu אושרה לשימוש בארה"ב ובישראל והיא מסוגלת לרווח את הטיפולים לזריקה אחת כל שלושה חודשים. כלומר, יש צורך להמשיך לבצע את ההזרקות אך לעתים רחוקות יותר. שינוי תדירות הטיפולים מאפשרת ליותר מטופלים להגיע אליהם וזאת כיוון שרבים מהם תלויים באנשים נוספים כדי להגיע אליו (בשל גילם).
ד"ר אבי אוחיון, רופא עיניים, מומחה רשתית וקטרקט, מנתח רשתית, זגוגית וקטרקט, מבצע ניתוחי עיניים למבוטחי מכבי או באופן פרטי. מעבר לאודות ד"ר אבי אוחיון >>>
ד"ר אבי אוחיון, רופא עיניים, מומחה רשתית וקטרקט, מנתח רשתית, זגוגית וקטרקט, מבצע ניתוחי עיניים למבוטחי מכבי או באופן פרטי.
