מה כדאי לדעת לקראת ניתוח קטרקט אם יש לי מחלת רשתית

מחלות מרכז הרשתית (מקולריות)

מחלות מקולריות כוללות קבוצה של מצבים עיניים הפוגעים במקולה, חלק קטן אך חיוני של הרשתית האחראי לראייה מרכזית, לתפיסת צבעים ולזיהוי פרטים עדינים. מחלות אלו עלולות להשפיע משמעותית על איכות החיים, שכן הן גורמות לאובדן ראייה מרכזית בדרגות שונות.

מטופלים עם מחלות מקולריות לקראת ניתוח קטרקט זקוקים לדעת ובעיקר להבין מה צפוי מאיכות הראייה לאחר ניתוח קטרקט.

ניוון מקולרי גילי (AMD)

AMD  היא המחלה המקולרית הנפוצה ביותר, והיא משפיעה בעיקר על אנשים מעל גיל 55. המחלה מחולקת לשני סוגים עיקריים:

1. AMD  יבש: צורה זו מהווה כ-80-90% ממקרי ה- AMD, היא מתקדמת באיטיות ומתאפיינת בהצטברות דרוזן (משקעים צהובים קטנים) במקולה.
2. AMD  רטוב: ידוע גם בשם AMD ניאווסקולרי, זוהי הצורה החמורה יותר. היא מתפתחת במהירות עקב צמיחה פתולוגית של כלי דם מתחת לרשתית, מה שעלול להוביל לאובדן ראייה פתאומי.

חור מקולרי

חור מקולרי נגרם כאשר מרכז המקולה נקרע או נפתח, והוא מופיע אצל עד 4 מתוך 1000 אנשים מעל גיל 55. מצב זה יכול לגרום לראייה מטושטשת, גלית או מעוותת במרכז שדה הראייה.

כוריורטינופתיה נסיובית מרכזית (CSCR)

מחלת ה-CSCR  מאופיינת בדליפת נוזלים מתחת לרשתית באזור המקולה. לרוב היא אידיופטית (גורם לא ידוע), אך היא עשויה להיות קשורה ללחץ נפשי, יתר לחץ דם, שימוש בסטרואידים והריון.

בצקת מקולרית בסוכרת ובחסימה ורידית ברשתית

בצקת מקולרית סוכרתית (DME) ובצקת מקולרית משנית לחסימת וריד רשתית (RVO) הן סיבות עיקריות לאובדן ראייה. בשני המצבים, הצטברות נוזלים במקולה גורמת לנפיחות ולעיוות הראייה המרכזית.

• DME  מתפתח כאשר רמות סוכר גבוהות גורמות לפגיעה בכלי הדם ברשתית, וכתוצאה מכך לדליפת נוזלים לתוך המקולה.
• RVO  גורם לעלייה בחדירות כלי הדם עקב חסימה בוורידי הרשתית, מה שמוביל להצטברות נוזלים באזור המקולה.

שני המצבים עלולים לגרום לטשטוש ראייה, עיוות בצורות וקושי בביצוע משימות עדינות כמו קריאה. הטיפול העיקרי כולל זריקות תוך-זגוגיתיות של תרופות אנטי-VEGF או סטרואידים, שמפחיתות את הדליפה ואת הבצקת.

ממברנה אפירטינלית (ERM)

ממברנה אפירטינלית (ERM) היא מצב ייחודי שבו נוצרת שכבת רקמה סיבית דקה על פני הרשתית באזור המקולה. בניגוד ל-DME ולבצקת הקשורה ל-חסימה ורידית, ERM אינו נגרם בעיקר מהצטברות נוזלים, אלא מהתכווצות של הממברנה, מה שעלול לגרום לעיוות פני הרשתית וירידה בראייה.

תסמינים כוללים טשטוש או עיוות בראייה המרכזית, כאשר קווים ישרים נראים גליים. במקרים קלים אין צורך בטיפול, אך במקרים חמורים יותר ניתן לשפר את הראייה באמצעות ניתוח ויטרקטומיה להסרת הממברנה.

שיקולים למטופלים עם מחלה מקולרית לפני ניתוח קטרקט

שיקולים כלליים

• ניתוח קטרקט עשוי לשפר את איכות הראייה הכוללת, את הקונטרסט ואת תפיסת הצבעים, אך הוא לא ישיב את הראייה שאבדה עקב המחלה המקולרית.
• יש לבצע הערכה מקדימה זהירה כדי להבדיל בין אובדן ראייה הנגרם על ידי הקטרקט לבין זה הנגרם מהמחלה המקולרית לרבות ביצוע הדמייה מסוג OCT מקולרי.
• חשוב לקבוע ציפיות ריאליות, שכן תוצאות הראייה עלולות להיות מוגבלות בהתאם לחומרת הפגיעה המקולרית.

שיקולים מיוחדים עבור מטופלים המקבלים זריקות תוך-זגוגיתיות

• למטופלים עם היסטוריה של זריקות תוך-זגוגית יש סיכון מוגבר מעט לסיבוכים ניתוחיים, כגון קרע בקפסולה האחורית ונפילת חלקיקי עדשה ולכן במקרה של סיבוך זה כדאי להיות מגובה ע״י מנתח רשתית.
• יש סיכון מעט מוגבר להיפרדות רשתית ולדלקת תוך-עינית (אנדופתלמיטיס) לאחר ניתוח קטרקט.
• מומלץ לייצב בצקת מקולרית וכן AMD ניאווסקולרי פעיל באמצעות טיפול אנטי-VEGF לפני וגם לאחר ביצוע ניתוח הקטרקט.
• ניתוח קטרקט אינו מגביר בדרך כלל את תדירות הזריקות לאחר הניתוח.

בחירת עדשה תוך-עינית (IOL)

עדשות מומלצות:

• עדשות מונו-פוקליות או טוריות הן האפשרויות הבטוחות ביותר עבור חולים עם מחלה מקולרית.
• עדשות אקריליות הידרופוביות מועדפות בשל יציבותן והתאמתן לפרוצדורות רשתית עתידיות.

עדשות שיש להימנע מהן:

• עדשות מולטי-פוקליות אינן מומלצות, מכיוון שהן עלולות להפחית את רגישות הניגודיות ולהגביר סנוור, מה שעלול להחמיר את קשיי הראייה.
• עדשות אקריליות הידרופיליות אינן מומלצות בשל הסיכון להסתיידות, במיוחד אם נדרש שימוש בגז בניתוחי רשתית עתידיים.

באמצעות הבנת שיקולים אלו, מטופלים עם מחלה מקולרית יכולים לקבל החלטות מושכלות לגבי ניתוח קטרקט ולגבש ציפיות ריאליות לגבי תוצאות הראייה האפשריות במעמד השיחה עם המנתח. ניתן לקבוע באופן חד משמעי שלאחר ניתוח קטרקט תמיד יהיה איזשהו שיפור בראייה, אפילו מינימלי, במידה ויש מחלה מקולרית. השיפור באיכות הראייה יכול להתבטא בהבהרה של שדה הראייה סביב מרכז הראייה וכן באיזון בראייה דו עינית דבר המשפר את התפקוד היומיומי.