חור מקולרי

איך נוצר חור מקולרי ולמה זה קורה?

חור מקולרי נוצר בדרך כלל כחלק מהיפרדות זגוגית, שהיא תהליך טבעי של הזדקנות העין. 

במרבית המקרים, היפרדות זגוגית לא תוביל לחור מקולרי. עם זאת, ישנם אנשים מסוימים שאצלם היפרדות הזגוגית מושכת איתה את רשתית העין, וזו מובילה במקרים מסוימים להיווצרות של חור מקולרי. 

החור נוצר למעשה מהמשיכה כאשר ככל הנראה למי שנוצר חור מקולרי יש בעין קשרים חזקים יותר מהממוצע בין הרשתית לזגוגית, ולכן כשהן נפרדות זה נעשה במשיכה חזקה שיוצרת את החור המקולרי. 

לא ברור מדוע יש אנשים שאצלם נוצר חור ואילו אצל רוב האנשים לא.

סיבות נוספות היוצרות חור מקולרי הן ממברנה אפירטינלית (ERM), קוצר ראייה גבוה (מיופיה), היפרדות רשתית העין ובמקרים נדירים יותר חור מקולרי יכול להיווצר מטראומה עינית, כלומר, חבלה לעין.

שכיחות המחלה

היפרדות זגוגית היא תופעה טבעית שמתרחשת מגיל 50 ומעלה בשכיחות רבה יחסית. 

חור מקולרי, לעומת זאת, הוא הרבה יותר נדיר ומדובר על אחוז קטן מאוד מהאוכלוסייה שסובל ממנו. 

יש לציין כי רוב מי שסובלים מחור מקולרי הן דווקא נשים ובדרך כלל הוא מתרחש אחרי גיל 60.

חור מקולרי תסמינים עיקריים

היווצרות חור מקולרי יכולה להיות תהליך הדרגתי. בתחילה תהיה ירידה קלה בראייה, טשטוש ועיוותי ראייה. במצב מתקדם יותר יש ממש הידרדרות של הראייה כאשר הטשטוש והעיוות בראייה פוגעים כבר בתפקוד והמצב דורש טיפול.  

חור מקולרי – סוגים

מלבד החור המקולרי בעובי מלא ישנם סוגים נוספים של חור מקולרי: חור למלרי (חור מקולרי בעובי חלקי), וחור בממברנה אפירטנלית, שמכונה גם פסאודו-חור משום שהוא אינו חור במלוא המובן.

מה זה חור מקולרי למלרי?

חור מקולרי למלרי הוא למעשה חור מקולרי חלקי שבבסיסו לא נפגעה רציפות הקולטנים של הרשתית. 

סוג זה משפיע בצורה מתונה יותר על הראייה אם בכלל, ואם איכות הראייה שמורה וטובה אין צורך בניתוח. עם זאת, יש להיות במעקב רפואי משום שחור מקולרי למלרי יכול להתפתח לעתים לחור מקולרי מלא ואז חשוב לטפל כמה שיותר מהר, כדי שהטיפול יביא לתוצאות רצויות.

מה זה חור בממברנה אפירטנלית?

פסאודו-חור, או חור בממברנה אפירטנלית, הוא חור במקולה שלא מתבטא בחור ברשתית ולכן לא מפריע לראייה. 

זאת הסיבה שהוא מכונה גם פסאודו-חור, שזה מילולית: חור מדומה. כלומר, מדובר במצב דומה לחור מקולרי אך לא באמת מסכן את הראייה כמוהו.

השלבים בהיווצרות חור מקולרי

המצב הרפואי המכונה חור מקולרי אינו מצב שנוצר יש מאין. מדובר על תהליך הדרגתי של משיכה של רשתית העין בעקבות תהליכי הזדקנות והתכווצות החומר הג'לי המכונה זגוגית שממלא את העין, שבסופו נוצר חור במקולה. 

כוחות משיכה שהזגוגית מפעילה על המקולה, כלומר על מרכז הרשתית, יוצרים בתחילה חור מקולרי חלקי, שברוב המקרים עדיין לא מחייב טיפול. 

עם התקדמות התהליך, החור מתפתח לחור מקולרי מלא, שדורש התערבות ניתוחית וטיפול כדי למנוע ירידה משמעותית בירידה.

אבחון חור מקולרי

חור מקולרי יכול להתגלות במקרה בעת בדיקות תקופתיות אצל רופא העיניים, בבדיקה שהרופא מבצע עם הרחבת אישונים. 

אבחון יסודי יותר של חור מקולרי, בעיקר כשמדובר לקראת ניתוח או הליך רפואי משמעותי אחר, נעשה בעזרת טכנולוגיית הדמיה מתקדמת המכונה OCT. טכנולוגיה זו מאפשרת לסרוק את השכבות השונות של העין ולהציגן בזמן אמת לרופא על גבי צג דיגיטלי.

איך מטפלים בחור מקולרי

השלב הראשון הוא כמובן אבחון החור אצל רופא עיניים מומחה רשתית. באבחון הרופא יבחן באופן יסודי את הרשתית, יזהה אם יש חור במקולה ויקבע גם באיזה שלב הוא נמצא בהתפתחות של המחלה. 

אם מדובר כבר בחור מקולרי מלא הטיפול המקובל הוא ניתוח כריתת זגוגית המכונה ניתוח ויטרקטומיה. בניתוח זה נכנסים לתוך העין, כורתים את הזגוגית, שהיא חומר דמוי ג'ל  אותו קוצרים ושואבים החוצה מהעין. 

לאחר מכן מבצעים קילוף של קרום עדין על פני הרשתית וממלאים את חלל הזגוגית בגז שמוחדר לעין במכשור מיוחד. 

בתוך מספר שבועות העין תייצר נוזל שיחליף את הגז שנספג בינתיים באופן טבעי. הניתוח מתבצע בהרדמה מקומית או כללית, ואורך פחות משעה. 

החידושים בטיפול בחור מקולרי

בעבר חור מקולרי היה נחשב למצב שאין לו טיפול, וההמלצה היחידה הייתה להיעזר בעזרי ראייה ולהיות במעקב רפואי. 

מאז שנות ה-90 של המאה הקודמת היו פריצות דרך טיפוליות, וכיום טיפול בחור מקולרי הוא טיפול שגרתי עם אחוזי הצלחה גבוהים. 

אבחון מוקדם וניסיון של רופאי עיניים מנתחי רשתית מאפשרים להגיע לתוצאות מצוינות; האבחון בעזרת הדמיית OCT מאפשר דיוק באבחון ומעקב אחר התוצאות עד לסגירה מלאה של החור; ושיטות ניתוח מתקדמות וחידושים במכשירים ניתוחיים מאפשרים ניתוח הסרת זגוגית מדויק יותר שמפחית במידה רבה סיבוכים וכן קילוף של קרום דק מאוד מעל פני הרשתית אשר מעלה את הסיכויים להצלחת הניתוח ומונע ניתוחים חוזרים.

סיבוכים אפשריים

הטיפול הניתוחי בחור מקולרי באמצעות כריתת זגוגית עלול לגרום להתפתחות של קטרקט לאחר הניתוח, כמו בכל ניתוח רשתית. לכך יש פתרון על ידי ניתוח פשוט וקל למדי של הסרת קטרקט מספר חודשים אחרי ניתוח הרשתית. 

במקרים נדירים יותר יכולים להיות גם סיבוכים של זיהום או דימום, קרע ברשתית והיפרדות רשתית. לעתים רחוקות יתברר לאחר הניתוח שהחור המקולרי לא נסגר, אולם אלה מקרי קצה בלבד.

מצבים שבהם יש לגשת לרופא 

אבחון מוקדם של חור מקולרי יכול להשפיע משמעותית על סיכויי ההצלחה של הניתוח וחזרה של חדות הראייה כפי שהייתה לפני היווצרות החור. 

לכן, עם כל טשטוש וירידה בחדות הראייה, עיוותי ראייה ובכלל שינויים בראייה מומלץ ללכת לרופא העיניים. 

מחקרים מראים שבמטופלים שטופלו עד חצי שנה מהיווצרות החור השיפור בראייה משמעותי יותר מאשר אצל מטופלים שטופלו זמן רב יותר מאז היווצרות החור.