ניוון מקולרי
ניוון מקולרי תלוי גיל
(AMD - Age-Related Macular Degeneration)
ניוון מקולרי המוכר גם כניוון רשתית או AMD- Age related macular degeneration, הוא מצב רפואי שגורם להידרדרות הראייה ומאפיין את הגיל המבוגר. בהעדר טיפול, הוא אחד הגורמים המרכזיים לעיוורון בקרב מבוגרים.
תמונת המחשה מנקודת מבטו של החולה
תוכן עניינים
מה זה ניוון מקולרי?
ניוון מקולרי הוא מחלת רשתית שנובעת מתהליכי הזדקנות של העין. עם הגיל, מערכות שונות בגופנו משתנות – העור מתקמט, השיער מלבין. באופן דומה, הזדקנות העין יכולה להוביל לניוון מקולרי. המחלה פוגעת באזור המקולה – אזור במרכז הרשתית שאחראי על ראיית צבעים ופרטים מדויקים. הפגיעה במקולה משפיעה על יכולת הקריאה, הנהיגה, עצמאות בבית ובחוץ ותפקוד יום יומי.
מהי רשתית העין ומה חשוב לדעת עליה?
הרשתית היא אזור עצבי שנמצא בדופן העין ומתווך בין התמונה הנקלטת מבחוץ ובין המוח. הרשתית קולטת את גלי האור ומתרגמת אותם לאותות חשמליים שמועברים למוח לעיבוד התמונה כך שאנחנו קולטים ומבינים מה אנחנו רואים.
הרשתית היא רקמה עדינה ורגישה – היא צריכה להיות מספיק רגישה כדי לקלוט אותות עדינים מהסביבה ולאפשר לנו לעבד כל פרט קטן. אבל העדינות שלה גם הופכת אותה לפגיעה במקרים של חבלות או מחלות, כמו גם השפעות הזמן והגיל. ניוון מקולרי הוא אחד ממחלות הרשתית הנפוצות בקרב מבוגרים וזקנים, ויש לה השפעה ישירה על איכות החיים של הסובל ממנה.
אלו גורמים עומדים מאחורי ניוון מקולרי?
ניוון מקולרי הנפוץ ביותר נקרא גם ניוון מקולרי גילי, משום שהגורם סיכון המרכזי להתרחשותו הוא הגיל. ניוון מקולרי הוא במרבית המקרים תוצאה של תהליך הזדקנות העין. ממש כמו השיער, העור, מיתרי הקול והשיניים, גם העיניים עוברות תהליך הזדקנות טבעי. עם זאת, ישנם גם גורמי סיכון אחרים כגון, גנטיקה או היסטוריה משפחתית, מגדר (לרוב נשים), עיניים בהירות (צבע קשתית בהיר), עישון, תזונה לקויה, חוסר פעילות גופנית ועוד.
האם ניוון מקולרי יכול להתרחש בגיל צעיר?
ישנם מקרים של ניוון מקולרי שאינו גילי. מדובר על מצב נדיר באנשים צעירים, אך בכל זאת כדאי לדעת שהוא קיים. אפשרות אחת היא שבשל סיבות גנטיות נדירות אדם ילקה בניוון מקולרי גם אם הוא עדיין צעיר. מחלות תורשתיות שיכולות לגרום למחלה הן למשל, Pattern dystrophy ומחלת Stargardt.
התסמינים הנפוצים של ניוון מקולרי
התסמינים של ניוון מקולרי כוללים הדרדרות בחדות הראייה, ביכולת לזהות פרטים וצבעים ולראות דברים בצורה חדה. פעמים רבות החולה יתקשה בקריאה, בזיהוי פנים של אנשים, בנהיגה, בקניות בסופר ופעולות יום יומיות נוספות שדורשות תשומת לב לפרטים. בבדיקה אצל רופא עיניים פעמים רבות מתגלות נקודות צהבהבות ברשתית, "דרוזן", סימן ההיכר של ניוון מקולרי.
סוגי ניוון מקולרי
רופאים נוהגים לחלק את הניוון המקולרי לשני שלבים או סוגים: הצורה היבשה היא ניוון מקולרי בלתי פעיל, שבו נהוג לעקוב אחר התקדמות המחלה באמצעות בדיקות רופא תקופתיות, צילום OCT – צילום של שכבת הרשתית, ומעקב ביתי בעזרת לוח אמסלר. הצורה הרטובה היא כבר המחלה הפעילה, שבה כלי דם ונוזלים בוקעים מתחת לרשתית וגורמים לנזק בראייה. במצב הרטוב של המחלה ישנן התערבויות רפואיות שיכולות למנוע את ההידרדרות, להקל על התסמינים ולשפר את איכות החיים.
איך מאבחנים ניוון מקולרי?
אבחון של ניוון מקולרי יכול להתבצע בשלב מוקדם של המחלה ולסייע מאוד בשיפור איכות החיים של המטופל. על כל אדם לבצע בדיקה עצמית של הראייה בכל עין בנפרד בביתו מדי זמן מה על מנת לתפוס את המחלה בזמן. מומלץ לגשת לבדיקות תקופתיות אצל רופא עיניים ולא לחכות להידרדרות משמעותית של הראייה. אבחון מניעתי כולל בדיקה תקופתית אצל רופא עיניים וצילום OCT מקולרי. אבחון מוקדם מאפשר טיפול מניעתי ומונע את התסמינים הקשים יותר של הידרדרות הראייה.
איך מטפלים בניוון מקולרי יבש
השלב היבש מתקדם באופן איטי לעתים על פני שנים רבות. ברגע שאובחן ניוון מקולרי בשלב היבש, יש חשיבות למעקב אצל רופא עיניים עפ"י דרישתו, כדי לזהות את הרגע שבו השלב היבש עובר לשלב הרטוב. אבחנה של המעבר היא קריטית לטיפול מוקדם ולמניעת הידרדרות משמעותית בראייה בשלב הרטוב. מלבד הבדיקות אצל רופא העיניים, המטופל מקבל גם הדרכה לביצוע בדיקות ראייה בבית פעם בשבוע-שבועיים, בהתאם לשיקול הדעת של הרופא. הבדיקה הביתית מכונה מבחן אמסלר גריד והיא אורכת כמה שניות. המטופל מסתכל בעזרת עין אחת (תוך שימוש במשקפי ראייה) על לוח אמסלר. עליו לוודא שהוא רואה את הפרטים כטבלה עם קווים ישרים. אם חלק מהקווים מעוותים או שהוא לא רואה חלק מהקווים, עליו לגשת בדחיפות לרופא משום שייתכן שהמחלה עברה אצלו כבר לשלב הרטוב. מלבד מעקב ישנו גם טיפול בעזרת ויטמינים ותוספי תזונה שאפשר להתאים למטופל, בהתאם לחומרת המחלה אצלו.
איך מטפלים בניוון מקולרי רטוב
בשלב הרטוב של המחלה כלי דם מתפתחים מתחת לרשתית ובעיקר מתחת למקולה, ומפרישים נוזל ודם ובכך גורמים להתדרדרות מהירה של המחלה. חולה שהתבצע אצלו מעקב תכוף אצל רופא עיניים יוכל למנוע הידרדרות משמעותית על ידי טיפול מוקדם בשלב הרטוב. הטיפול כולל הזרקות תוך עיניות של תרופות אנטי-VEGF שמעכבות את התפתחות כלי הדם מתחת לרשתית. מדובר בטיפול ארוך טווח שמתבצע בהזרקה אחת לחודש או במרווחים מעט גדולים יותר, לעתים לאורך שנים.
טיפולים כירורגים בניוון מקולרי להצלת הראייה
רפואת העיניים כל הזמן מתפתחת ויש טיפולים וגישות חדשות הן למניעת התדרדרות ופגיעה במחלה בעקבות ניוון מקולרי, והן לטיפול בהשפעות של המחלה עצמה על הראייה. במקרים אקוטים של הופעה של דימום מקולרי מתחת לפני הרשתית (מצב חירום רפואי), ניתן לטפל באמצעות פרוצדורה קטנה של הזרקת חומר מדלל לחלל הזגוגית עם הזרקת גז או במקרים קשים יותר לבצע ניתוח ויטרקטומיה והזרקת החומר המדלל מתחת לפני הרשתית עם השארת גז בחלל הזגוגית וכל זאת על מנת לגרום להסטה של הדימום ממרכז הרשתית (המקולה) לעבר היקף הרשתית (שאינו משמש לראייה המרכזית). בנוסף, המחקרים היום עוסקים בהשתלת שבב מתחת לפני הרשתית להעברת אותות חשמליים המייצרים גירוי ויצירת תמונה. מחקרים בשלבי פיתוח מנסים ליצור תאי גזע המתמיינים לתאים שיחליפו תאים מסוימים ברשתית וכן ישנה אפשרות של הדפסה תלת מימדית של תאים תומכי רשתית וניסיון של השתלתם מתחת לרשתית.
איך תזונה יכולה לעזור נגד ניוון מקולרי
כאמור, מחקרים בעבר הראו כי תזונה נכונה יכולה להאט את התקדמות המחלה כשהיא נמצאת בשלב הביניים או המתקדם. הדגש הוא בעיקר על צריכת לוטאין וזיאקסנטין שהם פיגמנטים אנטי-אוקסידנטים שניתן למצוא בעלי תרד, עלי סלק, קייל, ברוקולי, אפונה, פטרוזיליה, תירס וחלמון ביצה. מומלץ לאכול דגים 2-3 פעמים בשבוע (מכילים אומגה 3), אגוזים המכילים אבץ, ופירות טריים המכילים ויטמין C ו-E. לאנשים עם תזונה לקויה ישנה אפשרות לקחת תוספי מזון מסוג AREDS-2. חשוב לציין כי ויטמינים אינם מונעים ניוון רשתית למי שאין את המחלה.
עזרים טכנולוגיים לאיכות חיים עם ניוון מקולרי
אצל אופטומטריסטים המתמחים בשיקום ראייה ירודה ניתן לבצע בדיקה יסודית והתאמה של עזרים טכנולוגיים היכולים לשפר את איכות החיים גם למטופל עם שלב מתקדם של המחלה ופגיעה בראייה. כך למשל, ספרים אלקטרוניים עם אפשרות של הקראה בקול רם או הגדלת הטקסט מאפשרים למטופל להמשיך להנות מקריאה, ועזרים נוספים יכולים להקל על הירידה בראייה. רופא עיניים יוכל להמליץ על עזרים מתקדמים נוספים שישמרו על אורח חיים חיוני ועל תפקוד מיטבי. כדאי לציין כי קיים ניתוח של השתלת עדשה טלסקופית שיכולה להוות עזר לראייה ירודה.
שאלות ותשובות
האם אפשר למנוע ניוון מקולרי?
ניוון מקולרי הוא חלק מתהליך שכיח של הזדקנות העיניים וכשליש מהאנשים בגיל השלישי יסבלו ממנו. ניתן למנוע את הידרדרות המחלה על ידי תזונה וטיפולים שונים וכן זיהוי מוקדם של התסמינים.
מתי ללכת לרופא עיניים?
ניוון מקולרי מתאפיין בשלב יבש של התקדמות איטית והדרגתית של המחלה ובשלב רטוב שבו ההידרדרות מהירה ומשמעותית יותר. כדאי ללכת לרופא עם כל תסמין של פגיעה בראייה, ולא לחכות, משום שאבחון מוקדם יכול להשפיע משמעותית על הפרוגנוזה ואיכות החיים.
מה ההבדל בין ניוון מקולרי לניוון רשתית?
אלו שני שמות למצב רפואי אחד שבו יש התנוונות של הרשתית או החלק המרכזי ברשתית המכונה מקולה, בדרך כלל על רקע גילי או גנטי.
איך מטפלים בניוון מקולרי?
בשלב המוקדם של המחלה כל עוד היא בשלב היבש הטיפול כולל בעיקר מעקב רופא עיניים עם צילום OCT, מבחני ראייה ביתיים. בשלב הרטוב הטיפול כולל גם הזרקות של תרופות מיוחדות לעין פעם בחודש או יותר וכן שינויים בתזונה ונטילת וויטמינים במידת הצורך.
האם ניוון מקולרי הוא מצב מסוכן?
ניוון מקולרי הוא הגורם המרכזי באיבוד ראייה אצל מבוגרים מעל גיל 50, לכן יש לקחת אותו ברצינות, להיבדק ולטפל במידת הצורך, לפני שהתרחשה פגיעה בלתי הפיכה בראייה.
האם ניוון מקולרי יכול להתרחש גם בגיל צעיר?
בדרך כלל ניוון מקולרי מתרחש בגילים מבוגרים. עם זאת, במקרים נדירים של מחלות תורשתיות מסוימות או אנשים שחיים באורח חיים לא בריא באופן קיצוני, המחלה יכולה להתפתח גם בגיל צעיר. לכן בכל מקרה של הידרדרות בראייה יש להגיע לבדיקת רופא ולאבחון מדויק של המחלה.
ד"ר אבי אוחיון, רופא עיניים מומחה רשתית וקטרקט, מנתח קטרקט, רשתית וזגוגית העין מבצע ניתוחי קטרקט ורשתית למבוטחי מכבי או באופן פרטי. מעבר לאודות ד"ר אבי אוחיון >>>
מומלץ לקרוא
ד"ר אבי אוחיון, רופא עיניים מומחה רשתית וקטרקט, מנתח קטרקט, רשתית וזגוגית העין מבצע ניתוחי קטרקט ורשתית למבוטחי מכבי או באופן פרטי. מעבר לאודות ד"ר אבי אוחיון >>>
