כשהעדשה המלאכותית נופלת לקרקעית העין: החלפת עדשה וקיבוע לסקלרה בשיטת ארבעת הפלאנג'ים

החלפת עדשה וקיבוע לסקלרה בשיטת ארבעת הפלאנג'ים

ניתוח קטרקט הוא אחד הניתוחים השכיחים והמצליחים ברפואה. במהלך הניתוח מסירים את העדשה הטבעית העכורה ומשתילים במקומה עדשה מלאכותית שקופה. בדרך כלל העדשה החדשה מונחת בתוך שק העדשה, מעטפת עדינה ושקופה שמחזיקה אותה במרכז העין.

במצבים מסוימים התמיכה הטבעית של העדשה אינה מספקת. הדבר עלול לקרות עקב קרע או אובדן של הקופסית במהלך ניתוח קטרקט, או שנים לאחר הניתוח, כאשר שק העדשה והסיבים המחזיקים אותו נחלשים והעדשה המלאכותית זזה ממקומה. לעיתים העדשה שוקעת לתוך חלל הזגוגית ואף מגיעה סמוך לרשתית, מצב שמטופלים מתארים לעיתים כ״עדשה שנפלה לקרקעית העין״.

כאשר אין קופסית יציבה שעליה אפשר להניח עדשה רגילה, ניתן במקרים מתאימים להשתיל עדשה חדשה ולקבע אותה לדופן העין, הנקראת סקלרה. אחת האפשרויות המתקדמות היא קיבוע של עדשת ARTIS  מתוצרת Cristalens בארבע נקודות, באמצעות חוטי פוליפרופילן ופלאנג'ים זעירים.

מדוע עדשה מלאכותית עלולה ליפול ממקומה?

העדשה המלאכותית עשויה לזוז יחד עם שק העדשה או להשתחרר ממנו. מצב זה יכול להופיע זמן קצר לאחר הניתוח, אך לעיתים הוא מתרחש רק כעבור שנים. בין גורמי הסיכון ניתן למנות חולשה של הסיבים (זונולות) המחזיקים את שק העדשה, תסמונת פסאודואקספוליאציה (PXF), חבלה בעין, ניתוחים קודמים, קוצר ראייה גבוה ומחלות מסוימות של העין.

התסמינים האפשריים כוללים:

• ירידה פתאומית או הדרגתית בראייה
• טשטוש שמשתנה עם תנוחת הראש או תנועת העין
• ראייה כפולה בעין אחת
• סנוור, הילות או תחושה שרואים את שולי העדשה
• לעיתים רחפנים, הבזקי אור או צל בשדה הראייה

הופעה פתאומית של ירידה בראייה, הבזקי אור, ריבוי רחפנים או תחושת וילון מחייבת בדיקת עיניים דחופה, כדי לשלול גם קרע או היפרדות רשתית.

מה קורה כאשר הקופסית נפגעת במהלך ניתוח קטרקט?

קרע בקופסית האחורית הוא סיבוך מוכר של ניתוח קטרקט. במקרים רבים עדיין קיימת תמיכה מספקת ואפשר להשלים את הניתוח ולהשתיל עדשה במקום בטוח. אולם כאשר אובדת תמיכה נרחבת של הקופסית, הכנסת עדשה רגילה עלולה להיות לא יציבה.

אם חלקי העדשה הטבעית נפלו לחלל הזגוגית, ייתכן שיהיה צורך בניתוח ויטרקטומיה להסרתם. במקרים מסוימים עדיף להשאיר את העין באופן זמני ללא עדשה מלאכותית ולהשתיל עדשה מקובעת בשלב שני, לאחר שהעין נרגעה. ההחלטה אם לבצע את כל הטיפול בניתוח אחד או בשני שלבים תלויה בכמות חומר העדשה שנפל, במצב הקרנית והרשתית, בדלקת בעין וביציבות הכללית של העין.

האם תמיד חייבים להחליף את העדשה שנפלה?

לא בהכרח. לעיתים אפשר להרים את העדשה הקיימת ולקבע אותה מחדש. במקרים אחרים העדשה אינה מתאימה לקיבוע, ניזוקה, עכורה, אינה בעוצמה האופטית הרצויה או שהמבנה שלה אינו מאפשר קיבוע יציב. במצבים אלה מסירים אותה ומשתילים עדשה חדשה.

הבחירה בין קיבוע מחדש לבין החלפת העדשה נעשית רק לאחר בדיקה מלאה, מדידות של העין והערכת הקרנית, הקשתית, לחץ העין, הזגוגית והרשתית.

מהו קיבוע לסקלרה בשיטת ארבעת הפלאנג'ים?

הסקלרה היא המעטפת הלבנה והחזקה של העין. כאשר שק העדשה אינו יכול לתמוך בעדשה מלאכותית, אפשר לעגן את העדשה לסקלרה וכך להשאיר אותה בחלק האחורי של העין, מאחורי הקשתית ובסמוך למיקום הטבעי הרצוי.

בשיטת ארבעת הפלאנג'ים משתמשים בחוטי פוליפרופילן דקים העוברים דרך ארבע לולאות התמיכה של העדשה. קצות החוטים מוצאים דרך פתחים זעירים בסקלרה. לאחר שמוודאים שהעדשה ממורכזת ובגובה הנכון, מחממים את קצות החוטים באופן מבוקר ויוצרים בכל קצה התעבות זעירה דמוית כפתור, הנקראת פלאנג'. הפלאנג' מונע מהחוט להחליק חזרה לתוך העין, והוא מוטמן בדופן הסקלרה.

למרות שלעיתים השיטה מכונה "ללא תפרים", למעשה נעשה שימוש בחוט רפואי. ההבדל הוא שאין צורך בקשרי תפר מסורתיים, בקשר חשוף, בדבק או ביצירת מתלים גדולים בסקלרה.

הקיבוע בארבע נקודות נועד לחלק את הכוחות בצורה סימטרית, לסייע במרכוז העדשה ולהפחית נטייה שלה לזוז או להטות. מרכוז מדויק חשוב בכל עדשה, ובמיוחד בעדשה טורית שחייבת להיות מיושרת בציר הנכון כדי לתקן אסטיגמציה.

מה מיוחד בעדשת  CRISTALENS ARTIS?

משפחת ARTIS כוללת עדשות מתקפלות מאקריל הידרופובי, בעלות אופטיקה אספרית וארבע לולאות תמיכה סגורות. מבנה ארבע הלולאות מאפשר, במקרים מתאימים, להעביר דרכן את חוטי הקיבוע ולעגן את העדשה בארבע נקודות.

קיימות שתי אפשרויות עיקריות הרלוונטיות לטיפול זה:

עדשת ARTIS מונופוקלית

עדשה מונופוקלית מעניקה מוקד עיקרי אחד. ברוב המקרים מכוונים לראייה טובה למרחק, ולכן ייתכן צורך במשקפי קריאה ולעיתים גם במשקפיים למרחק. זו בדרך כלל האפשרות הפשוטה והצפויה יותר מבחינה אופטית.

עדשת ARTIS טורית

הגרסה הטורית היא עדשה מונופוקלית שמיועדת גם להפחית אסטיגמציה שמקורה בקרנית. לפני הניתוח מבצעים מיפוי ומדידות מדויקות, מחשבים את עוצמת הצילינדר ומסמנים את הציר שבו יש לקבע את העדשה.

עדשה טורית עשויה להפחית את התלות במשקפיים למרחק, אך אינה מבטיחה ראייה ללא משקפיים. בעין ללא תמיכת קופסית, תוצאת המספר והצילינדר פחות צפויה מאשר בניתוח קטרקט רגיל שבו העדשה מונחת בתוך השק. לכן נדרשים בחירת מטופלים קפדנית, תכנון מדויק ותיאום ציפיות.

כיצד מתבצע הניתוח?

מהלך הניתוח מותאם למצב העין, אך בדרך כלל כולל כמה שלבים:

1. ביצוע ויטרקטומיה, כדי להרחיק את הזגוגית מאזור העבודה ולאפשר טיפול בטוח בעדשה שנפלה או בחלקי הקטרקט.
2. הרמת העדשה המלאכותית שנפלה ובדיקה אם ניתן להציל ולקבע אותה, או הוצאתה מהעין אם יש צורך בהחלפה.
3. הזרקת העדשה החדשה דרך חתך קטן בקרנית.
4. העברת חוטי הקיבוע דרך ארבע לולאות העדשה והוצאתם דרך פתחים זעירים וסימטריים בסקלרה.
5. מרכוז העדשה, איזון המתח בין ארבע נקודות הקיבוע ויישור הציר במקרה של עדשה טורית.
6. יצירת ארבעת הפלאנג'ים והטמנתם בדופן העין.
7. בדיקה יסודית של הרשתית והשלמת הניתוח.

מהם היתרונות האפשריים של השיטה?

• מיקום העדשה בחלק האחורי של העין, מאחורי הקשתית
• קיבוע בארבע נקודות המסייע למרכוז וליציבות
• השתלת עדשה מתקפלת דרך חתך קרנית קטן יחסית
• הימנעות מקשרי תפר מסורתיים ומדבק
• אפשרות לשקול עדשה טורית במטופלים מתאימים עם אסטיגמציה בקרנית
• אפשרות לשלב את קיבוע העדשה עם ויטרקטומיה וטיפול ברשתית בעת הצורך

חשוב לדעת שאין שיטת קיבוע אחת שמתאימה לכל עין. לפי סקירה של האקדמיה האמריקאית לרפואת עיניים, לא הוכחה עדיפות מוחלטת של שיטת השתלה אחת על פני כל האחרות כאשר אין תמיכה של הקופסית. לכל שיטה יתרונות, מגבלות וסיבוכים אפשריים, ולכן הבחירה צריכה להיות אישית.

מהם הסיכונים האפשריים?

קיבוע עדשה לסקלרה הוא ניתוח מורכב יותר מניתוח קטרקט רגיל. רוב המטופלים עוברים אותו ללא סיבוך משמעותי, אך חשוב להכיר את הסיכונים האפשריים:

• דלקת, זיהום או דימום בתוך העין
• עלייה או ירידה זמנית בלחץ התוך עיני
• בצקת בקרנית או במרכז הרשתית
• קרע או היפרדות רשתית
• דימום לזגוגית
• הטיה, תזוזה, סיבוב או חוסר מרכוז של העדשה
• חשיפה של חוט או פלאנג' מתחת ללחמית
• מספר או צילינדר שנותרו לאחר הניתוח וצורך במשקפיים
• צורך בניתוח נוסף

הסיכון האישי מושפע ממצב הקרנית והרשתית, מחלות עיניים קודמות, חומרת הסיבוך ומידת התמיכה שנותרה בעין.

למה אפשר לצפות לאחר הניתוח?

בימים הראשונים שכיחים טשטוש ראייה, תחושת גוף זר, אודם קל ורגישות לאור. השיפור בראייה עשוי להיות הדרגתי ולהימשך מספר שבועות. אם הייתה פגיעה קודמת ברשתית, בקרנית או בעצב הראייה, ייתכן שהראייה לא תחזור לרמה שהייתה לפני נפילת העדשה.

לאחר הניתוח משתמשים בדרך כלל בטיפות אנטיביוטיקה ונוגדות דלקת, ונדרשות ביקורות מסודרות. יש להימנע משפשוף העין וממאמץ משמעותי בהתאם להנחיות המנתח. אם הוכנס גז לעין במסגרת טיפול ברשתית, אסור לטוס עד לספיגתו המלאה ובהתאם להנחיות הרופא.

יש לפנות בדחיפות במקרה של כאב חזק, ירידה פתאומית בראייה, אודם שמחמיר, הפרשה, בחילה, הבזקי אור, ריבוי חדש של רחפנים או הופעת וילון בשדה הראייה.

שאלות נפוצות

האם אפשר להחזיר את הראייה שהייתה לפני נפילת העדשה?

לעיתים קרובות ניתן להשיג שיפור משמעותי, אך התוצאה תלויה גם במצב הרשתית, המקולה, עצב הראייה והקרנית. הניתוח מחזיר לעין מערכת אופטית יציבה, אך אינו יכול לתקן נזק קודם למבנים אחרים בעין.

האם עדשה טורית תבטל את הצורך במשקפיים?

המטרה היא להפחית אסטיגמציה ולשפר את הראייה ללא משקפיים למרחק. עם זאת, ייתכן שיישאר מספר או צילינדר מסוים, ובדרך כלל עדיין יהיה צורך במשקפי קריאה.

האם הניתוח חייב להתבצע מיד?

לא כל תזוזה של עדשה היא מצב חירום, אך עדשה שנפלה לחלל הזגוגית דורשת הערכה בהקדם על ידי מנתח רשתית. דחיפות הטיפול נקבעת לפי הראייה, מצב הרשתית, לחץ העין, הדלקת ומיקום העדשה.

האם שיטת ארבעת הפלאנג'ים מתאימה לכל מטופל?

לא. במקרים מסוימים עדיף לקבע את העדשה הקיימת, להשתמש בעדשה מסוג אחר, לקבע עדשה לקשתית או לבחור בשיטת קיבוע אחרת. ההחלטה מתקבלת לאחר בדיקה ומדידות אישיות.

לסיכום

נפילה של עדשה מלאכותית לקרקעית העין או אובדן נרחב של הקופסית במהלך ניתוח קטרקט הם מצבים מורכבים, אך קיימות כיום אפשרויות כירורגיות מתקדמות לשיקום הראייה. קיבוע סקלרלי של עדשת CRISTALENS ARTIS בארבע נקודות באמצעות פלאנג'ים מאפשר למקם עדשה מתקפלת מאחורי הקשתית גם כאשר שק העדשה אינו מסוגל לתמוך בה. ניתן לשקול עדשה מונופוקלית רגילה או, במטופלים מתאימים, עדשה טורית להפחתת אסטיגמציה.

הצלחת הטיפול תלויה בבחירה נכונה של העדשה והשיטה, בתכנון מדויק, בניסיון כירורגי ובמצב יתר חלקי העין. בדיקה אצל מנתח רשתית וקטרקט מאפשרת לקבוע אם ניתן לקבע את העדשה הקיימת, אם יש צורך להחליפה ואיזו אפשרות תעניק את הסיכוי הטוב ביותר לראייה יציבה ואיכותית.

ד"ר אבי אוחיון הוא מומחה לרפואת עיניים, מנתח רשתית וקטרקט ומנהל שירות הרשתית הכירורגית באסותא השלום.