הקדמה: שותפות בהצלחה ניתוח רשתית (ויטרקטומיה) הוא הליך כירורגי עדין ומורכב שנועד לטפל במצבים כמו חור במקולה, קרום על הרשתית (ERM), דימום זגוגיתי, היפרדות רשתית ועוד. כמנתח, אני מבצע את החלק הטכני בחדר הניתוח, אך שלב ההחלמה תלוי מאוד בכם. הבנה של התהליך מפחיתה חרדה ומשפרת את התוצאות.
מה עושים בניתוח רשתית?
במהלך הניתוח, דרך פתחים מיקרוסקופיים, אנו מסירים את הזגוגית (הג'ל הממלא את העין) ומטפלים ברשתית. בסיום הניתוח, לעיתים קרובות אנו ממלאים את העין בבועת גז או בשמן סיליקון. תפקידם לשמש כ"תחבושת פנימית" שמצמידה את הרשתית למקומה עד להחלמה.
החלק המאתגר: "תנוחת הראש" אם הוזרק גז לעין, ייתכן שתתבקשו לשמור על תנוחת ראש ספציפית (למשל, ראש כלפי מטה או שכיבה על צד מסוים) למשך מספר ימים.
- למה זה קריטי? הגז צף כלפי מעלה. כדי שהוא ילחץ על האזור הפגוע ברשתית (שנמצא לרוב בחלק האחורי), הראש חייב להיות בתנוחה שתכוון את הבועה למקום הנכון. אי-הקפדה על התנוחה עלולה לפגוע ביעילות הניתוח.
מה רואים אחרי ניתוח רשתית?
- בימים הראשונים: הראייה תהיה מטושטשת מאוד. אם יש גז בעין, אתם תראו מעין קו אופק שחור שזז – זו בועת הגז.
- בהמשך: ככל שהגז נספג (תהליך שלוקח שבועיים עד חודשיים), בועת הגז תקטן ("תרד" למטה בשדה הראייה) והראייה בשדה העליון תתחיל להתבהר.
- חשוב לזכור: כל עוד יש גז בעין, אסור לטוס ואסור לעלות למקומות גבוהים (כמו ירושלים או רמת הגולן למי שגר בשפלה), מחשש לעלייה מסוכנת בלחץ התוך-עיני.
חזרה לשגרה העין עשויה להרגיש "חול", דקירות קלות או להיות אדומה – זה טבעי.
- טיפות: יש להקפיד על הזלפת הטיפות לפי ההנחיות למניעת זיהום ודלקת.
- מים: יש להימנע מכניסת מי ברז לעין בשבוע הראשון.
- פעילות: מותר לצפות בטלוויזיה ולקרוא (אם התנוחה מאפשרת). חזרה לעבודה ולפעילות גופנית תעשה בהדרגה ובאישור הרופא בלבד.
לסיכום
ההחלמה מניתוח רשתית דורשת סבלנות ומשמעת, אך היא ההשקעה הטובה ביותר בראייה העתידית שלכם. אנחנו מלווים אתכם בכל שלב, עד להחלמה המלאה.
