היפרדות רשתית (Retinal Detachment)

היפרדות רשתית, מצב בו הרשתית מתנתקת ממקומה האנטומי בחלק האחורי של גלגל העין בצמוד לשכבת הדמית (כורואיד).

שכבת הדמית מספקת את צרכי החמצון של הרשתית, ובעת ניתוק במידה ואין חיבור מהיר יגרם נזק בלתי הפיך לתאי הרשתית.

בשל כך מוגדרת הפרדות רשתית כמצב חרום אשר עלול להוביל לאבדן ראיה ודורש טפול מיידי.

תסמיני היפרדות רשתית

תחילת התהליך הינו עם הפרדות זגוגית ולכן תסמיני היפרדות רשתית הינם הופעת “וילון” בשדה הראיה וזאת ללא כל תחושת כאב.

הוילון מתחיל בד”כ בהיקף שדה הראיה ומתקדם עד לאובדן ניכר של הראיה.

היפרדות רשתית עם קרע רשתית

במידה ולא מטפלים במצב זה אובדן הראיה נשאר לתמיד.  גורמי סיכון להיפרדות רשתית כוללים מיופיה (קוצר ראיה), חבלה בעין, ניתוח עיניים קודם (כגון ניתוח קטרקט), אירוע קודם של היפרדות רשתית בעין השנייה אצל אותו מטופל.

טיפול בהיפרדות רשתית

קיימות מספר שיטות ניתוחיות לטיפול בהיפרדות רשתית.

קרע והיפרדות חלקית של הרשתית לעיתים יטופלו באמצעות הזרקת גז לחלל זגוגית העין ויצירת צלקת על ידי הקפאה או על ידי לייזר. טיפול זה הינו קל ואינו דורש הרדמה כללית, אך מתאים רק לחלק קטן מן המקרים.

בשאר המקרים, כאשר קיימת משיכה של הרשתית על ידי זגוגית העין, יבוצע ניתוח הנקרא ויטרקטומיה ובמהלכו מבוצעת כריתת ג’ל הזגוגית.

במהלך הניתוח תוצמד הרשתית לדופן העין.  קרע ברשתית יאוחה על ידי קרני לייזר. לאחר שהרשתית תוצמד למקומה התקין, ימלא המנתח את חלל העין בגז או בשמן סיליקון.  מספר שבועות לאחר הניתוח, יחליפו נוזלי העין בהדרגה את בועת הגז, וזו תעלם מהעין.